English
 
  
שירת המפטירים התורכית
כ"ב חשון תשס"ז 13 בנובמבר, 2006

השבוע בחרנו בפיוט מתוך רפרטואר מקהלת המפטירים, שהמשיכה את מסורת שירת המפטירים התורכית, המסגרת המקבילה לשירת הבקשות במסורות האחרות, שהתקיימה באימפריה העות'מאנית.

"חדש כקדם ימינו" - כך נקרא הפיוט, ששמו אולי מסמל את ההתעוררות המחודשת אל הפיוט, פיוט ממסורת נשכחת הידועה רק למתי מספר, שחוֹוה עכשיו התחלה של תחיה, בין היתר הודות לפועלו של פרופ' אדוין סרוסי, הכותב השבוע על הפיוט הזה, שחלק גדול לו בהבאה המוסיקלית של עדות ישראל אל התרבות הישראלית ובחיבור של הידע והמחקר האקדמי אל תוך התרבות והיצירה האמנותית.

חדש כקדם ימינו - קדם היא מילה הנושאת בתוכה משמעויות הפוכות זו מזו - קדמון וקדום אך גם קידמה וקדימה. עוד מלים בשפה העברית (לפנים, מקור/מקורי, ראשוני) מבטאות את אותו רעיון - של ראשית ואחרית, חדש ועתיק, האחוזים זה בזה. אולי כדי להדגיש את התלות ההדדית ואת החיבור ההכרחי בין מה שנראה הפוך זה מזה - ללא ראשית אין אחרית.

אל הראשית, אל הקדם מבקש המשורר לשוב. ואולי אותו קדם עשוי להיות רחוק וקרוב גם יחד. קדם של אותם דורות לא כל כך רחוקים מאתנו שבתוכם היה הפיוט טבעי וחי.

הביצוע בו בחרנו מחבר בין שלושה דורות: יעקב כהן, החזן השר את הפיוט, הוא מאחרוני האוחזים במסורת המפטירים, למד באיסטנבול וגדל בתוך מקהלות המפטירים שם. מלווה אותו מקהלת הילדים של קהילות שרות (שאף אחד מהם הוא לא תורכי ורובם לא נחשפו לפיוטים קודם לכן), בניצוחו של דוד מנחם, שלמד את הפיוט מפי יעקב כהן.

שבוע טוב

חנה פתיה

***********

 

"חדש כקדם ימינו" הוא אחד השירים האהובים והנפוצים ביותר מרפרטואר מקהלת המפטירים שפעלה באיסטנבול בעשורים הראשונים של המאה העשרים, אליה התנקזו פייטנים ומשוררים רבים מערים שונות בקיסרות העות'מאנית הקורסת. בלטו בה פייטנים מהעיר אדירנה (היא אדריאנופוליס), מרכז חשוב ביותר ליצירה המוזיקלית היהודית במזרח. משם בא גם היוצר של "חדש כקדם ימינו" - הרב חיים בז'רנו, שחתם את שמו, "חיים", בראשי המחרוזות. הוא היה רבה הראשי של איסטנבול בתקופת המעבר בין הקיסרות העות'מאנית לרפובליקה התורכית המודרנית, והיה מאוד מעורה במקהלת המפטירים ובפעילותה. השיר הזה שלו מבטא את הפנים השונות של פעילותו בדור המעבר של היהדות הספרדית העות'מאנית - המסורת וההלכה מחד וחיבת ציון המודרנית, בעלת הגוון הלאומי, מאידך. כך שניתן לפרש את שירו כהמשך למסורת של שירת ציון הקדומה וכביטוי עז לכמיהה לגאולה וגם כתפילה לשם יתברך כדי שיפעל להצלחתה של ההתיישבות היהודית המתחדשת בארץ ישראל. 

הלחן הוא בצורה ובמקצב של "יורוק סמאעי", האופייני לקטעים האכסטטיים מרפרטואר מסדר המב'לב'י, המוכר ככת  הדרווישים המחוללים. הרפרטואר המוזיקלי של מסדר זה היה ידוע היטב לחברי המפטירים. אין ספק שכשבחר בלחן שכזה עמד מול עיניו של הרב חיים בז'רנו הכח הרב של מקצב היורוק סמאעי לעורר את התלהבות המתפלל ולהעלותו בדרך זו לרמה גבוהה בכמיהתו לגאולה ארצית ולגאולה רוחנית.

סיפורו של השיר אינו שלם אם לא נזכיר את גלגולו הישראלי. שלא בכוונת המשורר הפך "חדש כקדם ימינו" ל"שיר ארץ ישראלי" במלוא מובן המילה, וזהו סיפור המעשה:

בין מנהיגי יהדות אדירנה ואיסטנבול בראשית המאה העשרים, סופריה ומשכיליה, נמנה המשורר והעיתונאי יצחק אליהו נבון, שהיה גם עורך קובץ הפיוטים "שירי ישראל בארץ קדם" בו ראה אור גם השיר שלנו. נבון עלה לארץ בשנת תרפ"ט והוא בן 70 וסגי נהור. בתל אביב פגש סופרים, מוזיקאים ואמנים שונים וביניהם זמרת צעירה, כוכבת עולה בשמי הזמר ביישוב היהודי ושמה ברכה צפירה. מנבון למדה צפירה מספר שירים מרפרטואר המפטירים, ובעזרת המלווה הקבוע שלה, נחום נרדי, שרה גם את "חדש כקדם ימינו" מעל במות הישוב ובמסעותיהם בחו"ל. כך הפך שיר דתי מסורתי זה לשיר "ציוני" ונחרט בזיכרונם של רבים וטובים כדוגמה מובהקת ל"שיר ארץ ישראלי". מאוחר יותר הקליטה צפירה את השיר בעיבוד של פאול בן-חיים, מבכירי המלחינים של ישראל אשר עלה מגרמניה ממש באותם ימים.  השיר עם התווים שלו נכלל בספרה של ברכה צפירה, "קולות רבים" (רמת-גן, 1978, עמ' 113-112; הקלטה של השיר מפי ברכה צפירה תעלה בקרוב לאתר). 

גלגולו של פיוט, תרתי משמע…

אדוין סרוסי

 

פרופ' אדוין סרוסי הוא ראש החוג למוסיקולוגיה ומנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בין היתר בחשיפת הפיוט במרחב התורכי ובהבאתו לתודעתם של ציבור הפייטנים, הנגנים והמאזינים בארץ וברחבי עולם.

 

 



תגובות גולשים

הוסיפו תגובה למאמר

עיון בטקסט
תורכיה – מפטירים, מקאם: חג'אז, בביצוע ר' דוד מנחם ואנסמבל נגנים תורכי
תורכיה-מפטירים, מקאם: חג'אז, בביצוע שמואל בנארויה
תורכיה-מפטירים, מקאם: חג'אז, בביצוע רפאל אבוהב
תורכיה-מפטירים, מקאם: חג'אז, בביצוע שושנה דמארי
תורכיה-מפטירים, מקאם: חג'אז, בביצוע רקפת אמסלם
בהפקת האתר תורכיה-מפטירים, מקאם: חג'אז, בביצוע יעקב כהן
בהפקת האתר תורכיה-מפטירים, מקאם: חג'אז, בביצוע יעקב כהן בערב השקת האתר


מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות | פיוט השבוע
12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר | מוסדות וקישורים
לוח מודעות ואירועים | רשימת תפוצה | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

סמל אקום