English
 
  
לבושים ומסכות
ל' שבט תשס"ז 18 בפברואר, 2007

משנכנס אדר מרבין בשמחה

זיכרון הילדות הקולקטיבי הקשור בראש חודש אדר, קשור בהתחבטות ובהתרגשות הכרוכות בהתחפשות לפורים. האפשרות להמציא ולמצוא זהות חדשה, האפשרות לשחק ולהיות מישהו אחר, היא אפשרות קסומה המושכת את הלב.

שורשיו של התיאטרון היהודי נעוצים עמוק במסורת ה"פורים שפיל", אותו משחק פורים שהיה משוחק כחלק מהווי הפורים. להקות קטנות היו מוקמות מבעוד מועד לצורך העניין, וממחיזות את סיפור המגילה כשהן קושרות קשרים רלבנטיים, מתוך בדיחותא, למתרחש בקהילה ובסביבה. הלהקות היו עוברות מבית לבית בזמן סעודת הפורים, ומשחקות את משחק הפורים שכלל לרוב חרוזים, שירה, מוזיקה והלצות והיה כרוך בהתחפשות לדמויות (כולל דמויות הנשים, כמובן). תמורת ההופעה היו בעלי הבית מזכים את השחקנים במעות פורים. לאורך ההיסטוריה היהודית שאינה משופעת בדוגמאות של הצגות תיאטרון, היווה חג הפורים הזדמנות לעשייה מסוג אחר, להלצה, לשנינות, למשחק, ומעל לכל – להתחפשות.

חז"ל אמרו כי אדם ניכר בכיסו, כוסו וכעסו. בפורים אנו מצווים לשתות "עד דלא ידע" מתוך מטרה להגיע לחשיפת אמת פנימית ועמוקה, שמסיכות היום- יום מסתירות. דמות ה"שוטה" והליצן בתיאטרון מזוהה עם היכולת המהותית לומר את האמת. הקשר הדו משמעי בין בד לבדיה, בין בגד לבגידה, בין חיפוש והתחפשות ובין ערמומיות וערום הוא קשר שבא לידי ביטוי בכל מהותו של חג הפורים ובמגילה השואלת שאלות נוקבות ורלבנטיות על הקשר שבין הנושאים הללו.

מגילת אסתר נסובה רבות סביב שאלת הפנים והחוץ. נושא הבגדים וההתחפשות, הקשר בין בגד למהות ובין גילוי לכיסוי, נבחן בה לעומק. החל ממיאונה של ושתי לבוא לארמון הגברים כשכתר לראשה, מהופעתה הראשונה של אסתר המסתירה את זהותה ("אינה מגדת את עמה ואת מולדתה") והדגש על כך שלא הוסיפה דבר על התמרוקים אותם קיבלה מיד סריס הנשים, דרך מרדכי היושב בשער המלך בלבוש שק ואסתר שמתחלחלת ושולחת לו בגדים, וכלה באסתר הלובשת מלכות (תרתי משמע) כהכנה לפגישתה עם המלך - לקראת חשיפת זהותה ובקשתה, עד להלבשתו של מרדכי בבגד מלכות שלבש המלך, על ידי המן (יוזם הרעיון האיש המסונוור ממחוות חיצוניות) הנושא אותו על סוס ברחבי העיר ומכריז "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". הקשר בין לבוש המלכות של מרדכי ובין לבושו של יוסף, המשנה למלך, גלוי אף הוא.

לפיוט החודש נבחר הפיוט "סופרים קרא", מאת ר' דויד קיים, אותו שרים יהודי מרוקו במסגרת שירת הבקשות בשבת זכור. הפיוט מעמיד זה מול זה את השק והאפר ובגדי היקר, ומתמקד ברגע הדרמטי של היפוך העלילה שהתלבושת והבגדים משקפים אותו נאמנה.

החודש כותבת המשוררת שרה פרידלנד בן ארזה על דמותה של אסתר, שנגזרה עליה שתיקה במעבר בין בית דודה לארמון המלכות.

 

בתקווה שיהיו ימי חודש אדר ימים של שמחה

של חיפוש וחופש של התחפשות....

בשמת חזן                                                              

                                                                   

 

 

שְׁתוּקִית

 

כְּבַת לְמָרְדֳּכַי

וּבַיִת לְמָרְדֳּכַי

וּמֵחֵיקוֹ לִטְבִילַת מֹר

וּמִן הַבְּשָׂמִים לְחֵיק מֶלֶךְ

וּמִן הַמֶּלֶךְ לִטְבִילַת מַיִם

וְשׁוּב לְחֵיק הָרִאשׁוֹן

וְחוֹזֶרֶת וְחוֹלֶלֶת

מֶרְחֲצָאוֹת וְחֵיקִים.

וְהָיוּ הַטְּבִילוֹת שׁוֹטְפוֹת עִקְּבֵי אִישֶׁיהָ.

וְהָיוּ מְטַשְׁטְשׁוֹת עָנְגָהּ וּנְגָעֶיהָ.

ןְזֵכֶר מוֹלַדְתָּהּ וּמוֹלִידֶיהָ בַּיַּיִן נִמְחָה.

יְתוֹמַת גּוֹלִים -

לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶלָּא

כִּתְבוּנִי

                         שרה פרידלנד בן ארזה

שרה פרידלנד בן ארזה, חוקרת חסידות, משוררת, מרצה לחסידות ומדרש במדרשות, עורכת וכותבת ביאורים לפיוטים באתר 'הזמנה לפיוט'.

 



תגובות גולשים

הוסיפו תגובה למאמר

עיון בטקסט
מרוקו, נובה: רצד, בביצוע הרב מאיר עטיה
מרוקו, נובה: רצד, בביצוע ר' חיים לוק


מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות | פיוט השבוע
12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר | מוסדות וקישורים
לוח מודעות ואירועים | רשימת תפוצה | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

סמל אקום