English
 
  
ליום העצמאות - המנון הלאומי
ב' אייר תשס"ט 26 באפריל, 2009

שלום עליכם,

לאורך כל הדורות נכתבו שירי געגוע ואהבה לציון, לארץ ישראל. במחקר מכונים לעתים שירים מסוג זה בכינוי 'ציוֹנים', בעקבות 'ציון הלא תשאלי', שירו הנודע של משורר ציון המובהק, ר' יהודה הלוי, שהשפיע השפעה מרובה על שירי ציון שנכתבו אחריו ובעקבותיו.

מאז ימי ריה"ל ועד ימינו אנו, ממשיכים להיכתב שירים לארץ ישראל. כך כותב ר' דוד חסין במאה ה-18 במכנאס שבמרוקו את 'אוחיל יום יום אשתאה', הרב יוסף חיים מחבר במאה ה-19 בבגדד את 'אל הארץ חמדה טובה' ומנחם דוליצקי, ממקום מושבו בפולין של המאה ה-19, כותב את 'אם אשכחך', הידוע יותר בשם 'ציון תמתי', על שום מלות הפתיחה שלו.

כמה מבין שירי ציון מצאו דרכם אל סדר הקינות בקהילות השונות. כך למשל נאמר 'ציון הלא תשאלי' בסדר הקינות לתשעה באב במנהג אשכנז, ו'ארץ חפץ נדחייך' של ר' יצחק בר ששת בן המאה ה-14, נאמר אף הוא בתשעה באב, במסורת צפון אפריקה.

בימי הקמת המדינה כתבו משוררים ופייטנים בני הקהילות הספרדיות שירי שמחה על הקמת המדינה, הקוראים לעלייה לארץ. נזכיר למשל את 'מה נאוו עלי' ממסורת בבל, שנכתב עם קום המדינה; את 'הדור החדש' שכתב רבה של יהדות לוב, הרב פריג'א זוארץ; את 'למולדת שובי רוני' ממסורת תוניס שכתב אשר מזרחי, ושני פיוטים ממסורת מרוקו – 'אסירי תקוה' של נסים דהאן ו'בינו נא מורדים' של ר' דוד בוזגלו, שנכתב על פי הלחן של 'באב אל וואד'.

גם 'התקווה' - ההמנון הלאומי – הוא בעצם שני הבתים הראשונים של שיר כיסופים לגאולה ולשיבה ולארץ שנקרא במקור 'תקוותנו'.

התקווה, ניו יורק, 1910, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

סמיכותם של יום הזיכרון ויום העצמאות קשה וכואבת. בשבוע שכזה לא קל לבחור פיוט שייטיב לבטא את שני הימים כאחד. 'התקווה' עשוי לענות על הדרישה הזו. שיר המושר במעמדים של צער ושל שמחה. ההמנון הלאומי.



תגובות גולשים

הוסיפו תגובה למאמר

עיון בטקסט
ישראל, בביצוע יצחק אלגזי
ישראל, בביצוע ניצולי מחנה ברגן בלזן


מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות | פיוט השבוע
12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר | מוסדות וקישורים
לוח מודעות ואירועים | רשימת תפוצה | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

סמל אקום