English
 
  
הפיוט שלי לימים הנוראים - פרוייקט מיוחד
ג' תשרי תש"ע 21 בספטמבר, 2009

שלום עליכם,

תפילות הימים הנוראים מתייחדות בשפע הפיוטים השזורים בהן - במנהגי אשכנז אלו בעיקר פיוטים קדומים ובמנהגים הספרדיים מרבית הפיוטים הם משל פייטני ספרד – ר' משה אבן עזרא, ר' שלמה אבן גבירול, ר' יהודה הלוי, ר' אברהם אבן עזרא, לצד פיוטים קדומים מאד, עלומי שם.

לקראת יום הכיפורים, אנו מעלים כאן פרוייקט משותף לנו ולynet יהדות - אנשי ציבור, יוצרים ורבנים, בוחרים את הפיוט הקרוב ללבם מבין כל פיוטי הימים הנוראים. הפיוטים שנבחרו יוצגו פה מדי יום, במשך הימים הבאים, עד ליום הכיפורים. אתם מוזמנים לעקוב.

והיום – פרופ' נסים קלדרון עם אדון הסליחות ונקמת הטרקטור והרב מנחם פרומן עם 'במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה'.

שנה טובה

חנה פתיה

**********

 

   פרופ' נסים קלדרון - אדון הסליחות

צילום: א.ק.

בתקליט הראשון של "נקמת הטרקטור" מתחיל "אדון הסליחות" כמו רעם של צלילים שמכה באוזן בעוצמתו, אבל לא במשמעותו. האוזן לא שומעת לא "אדון" ולא "סליחות". היא שומעת אנרגיה: תופים מהירים וסינתיסייזר עם צליל אלקטרוני מתכתי. ואז נשמע צליל אלקטרוני אחר, שמזכיר הרבה מים שנשפכים. ורק בסוף מפל הצלילים הזה מתחילה גיטרה חשמלית חזקה לנגן - מהר מאוד - את "אדון הסליחות, בוחן לבבות". רק אז מבינה האוזן שיש כאן פיוט דתי. וגם זה בתנאי שהמאזין מביא את המילים מעצמו, מזכרונו. לאורך השיר כולו מנגנים "נקמת הטרקטור" רק את הלחן של הפיוט, בלי המילים בכלל. ולאורך השיר כולו הם בורחים מן הלחן המסורתי, וחוזרים אליו, ושוב בורחים ושוב חוזרים.

גדלתי בבית חילוני קנאי, ובית כנסת היה בשביל אבי כמו עבודת אלילים שהוא שנא. אני עצמי לא שונא, אבל כופר מוחלט עד היום. אבל הבית היה צמוד לבית הכנסת של שכונת הבולגרים "תל-ברוך" וביום הכיפורים, אפילו ילד שאכל ארוחה טובה לא יכול היה להימלט מ"אדון הסליחות". שרו את זה שוב ושוב שוב. זה נכנס לי לאוזניים. לכן, כששמעתי את "נקמת הטרקטור" הגבתי חזק. הם אמרו לי משהו חשוב על הילדות שלי, וגם על הבגרות שלי - על הבית המאוד חילוני שהיה לי ויש לי, ועל יום הכיפורים שתמיד יהיה ליד הקיר של הבית היהודי, אפילו החילוני ביותר. פשוט מכיוון ש"אדון הסליחות" ליווה את אבות אבותי, גם אם אני עצמי הפסקתי להאמין בו.

אבי בללי וחבריו ניגנו את הפיוט הזה ב-1990, הרבה לפני שהגיע אלינו הגל הגדול של הפיוטים המולחנים. והם נתנו בשיר הזה, בעוצמה ובשכל, את כל הסיבוך הזה שהוא החיים שלנו, והוא המוזיקה שלנו. אני אוהב את "אדון הסליחות" של נקמת הטרקטור כי הם אומרים בו: אין לנו בלוז ישראלי ישן ואנונימי, אבל אולי יש הרחק מאחורי גבנו איזה צליל יהודי ישן שהוא, בשבילנו, כמעט בלוז. והם אומרים עוד שיש לנו היום חילוניות ישראלית שאיננה פחות חזקה מאשר אלפי שנים של דתיות יהודית. טוב לי לדעת שאם פורץ פיוט דתי אל תוך החילוניות שלי, הוא פורץ יחד עם סופת הגיטרות של לד זפלין, ויחד עם המורכבות המוסיקלית של אבי בללי, ולא עטוף בעטיפה של קדושה.

אגב, "נקמת הטרקטור" לא הפסיקו להתפתח ולהפתיע. שש שנים אחרי התקליט הראשון, הם הוציאו תקליט הופעות בשם "מטבח אקוסטי". הפיוט מופיע גם שם. אבל עם מנדולינה מתוקה, ופתאום גם עם שורה של טקסט.

לפני שבוע היה בללי בבאר שבע. מישהו ביקש ממנו את "אדון הסליחות". הוא פרש זרועות ואמר "איך אני יכול לנגן את כל הרעש הזה לבד?" ואז הוא אמר, "אתם יודעים מה, דווקא מתחשק לי". והוא ניגן את השיר שקט שקט, רק עם גיטרה אקוסטית. רעד עבר בי.

 חברי נקמת הטרקטור, מתוך האתר הרשמי של הלהקה

 

  הרב מנחם פרומן - במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה

צילום: דודי וקנין, באדיבות ynet

לפיוט הזה יש כוח לעורר אצלי התרגשות. זהו פיוט-הסליחה שנאמר "תחילה" - כלומר: בלילה הראשון של אמירת הסליחות (לפי מנהג אשכנז) שהוא מוצאי שבת-מנוחה. הנה שוב חזרנו אל אמירת הסליחות. הנה קיבלנו עוד שנת-חיים. שוב קיבלנו את מתנת-החיים להתכונן לקראת עוד ראש שנה חדשה.

 אבל בעצם מדוע המנהג שלנו הוא להתחיל תמיד את אמירת הסליחות דווקא במוצאי שבת-מנוחה? בשבועות האחרונים של השנה הזאת עלה בדעתי הסבר חזק מאוד: מפני שהסליחה תלויה במנוחה. בשנים שעברו חשבתי שלקראת יום הדין (ראש השנה) ויום הסליחה (יום הכיפורים) צריך לעשות תשובה. צריך להתעורר (על-ידי השופר של אלול ושל ראש השנה) ולהתחיל לעשות. לצאת מן השגרה והעצלות והרפיון, ולקחת את עצמי בידיים - לתקן כל מיני קלקולים בעולם שלי. בוודאי גם זה נכון. אבל השנה אני חושב יותר שצריך להרים את הידיים בתפילה. להרים את הידיים כדי לקחת את המתנות שבוראי נתן לי.

ההתחלה היא במנוחת השבת. לא פעם חשבתי לי מדוע בכל ארבע התפילות של השבת שיא הבקשות הוא "וינוחו בם ישראל מקדשי שמך"? מדוע ישראל נקראים "מקדשי שמך" דווקא בשבת? הרי החינוך במקום שלי, שהוא הציבור הדתי-לאומי, הוא שמקדשים את השם דווקא בעשייה אינטנסיבית- בבניין הארץ, בפעולה בולטת למען החברה, בצבא ובמיוחד במלחמות. ואילו בשבת לא בונים ולא עושים. שבת שלום. בסוף השנה הזאת התחדש לי (בעקבות לימוד בספרו של מורי וידידי יודל'ה, הידוע בציבור בשם "פרופסור ליבס", על סוד היצירה): אולי דווקא בשבת מתקדש שמו של הבורא מפני שאנו שובתים ונחים ולא מפריעים במעשינו.

השבת היא כידוע זכר למעשה בראשית. וכמו שלא היינו פעילים בבריאת העולם – כך בשבת. אבי מורי ז"ל היה מספר לי שבבית-המדרש של נעוריו, בחסידות גור, היו נוהגים לשיר: "לא ללמוד! לא להתפלל! רק לא להרגיז את רבונו של עולם!". בשיאה של השבת, בשעת מנחה שהיא עת רצון וחסד, אנו מודים למי שיצר אותנו ונותן לנו את ימי חיינו: "יום מנוחה וקדושה לעמך נתת... מנוחת אהבה ונדבה, מנוחת אמת ואמונה, מנוחת שלום ושלווה, והשקט ובטח. מנוחה שלמה שאתה רוצה בה". ומתוך המנוחה – הסליחה, הפיוס עם אבינו שבשמים.

מנוחה: לצאת מן המתח של העשייה. להרפות, להרפות. להפסיק להסתכל ולבחון את עולמנו המורכב והמסובך ולהסתכל כלפי מעלה אל השמים הבהירים ואל האוויר הצלול. סליחה: מעשינו נעלמים ונמחקים, ספינת חיינו עוזבת את מאבקיה המאומצים לנווט בים הסוער וחונה בחוף הסליחה. הסליחה הגדולה. במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה.

גלוית שנה טובה  באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב



תגובות גולשים
לדף זה התיחסו 3 קוראים:
+1. מרגש (ע"י דרורי)
+2. חיזקו ואימצו (ע"י אלישע)
+3. תבורכו מפי עליון (ע"י אבי קוטון)

הוסיפו תגובה למאמר

עיון בטקסט
, בביצוע
איטליה-בני רומי, בביצוע מתפללי בי"כ הגדול ברומא
אלג'יריה-אורן, בביצוע דניאל יהודה ויואל אשכנזי
בהפקת האתר בבל, מקאם: נאוה, בביצוע יהודה פתיה ואנסמבל היונה בערב השקת האתר
בבל, מקאם: נאוה, בביצוע יהודה עובדיה פתיה ואנסמבל היונה
בבל, מקאם: נאוה, בביצוע ר' דוד חלבי
בבל, מקאם: נאוה, בביצוע מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
בבל, מקאם: נאוה, בביצוע ר' משה מוצפי ור' מאיר דורי
הודו-קוצ'ין, בביצוע קבוצת חזנים, מושב נבטים
חאלב, בביצוע דוד שירו
חלב, מקאם: ראסט, בביצוע הרב רפאל יאיר אלנדב
חסידות חב"ד ע"פ לחן יהודי גרוזיה, בביצוע מקהלת גברים וילדים
ישראל – לחן: יונתן רזאל, בביצוע יונתן רזאל
ישראל ע"פ לחן ספרד ירושלים, בביצוע גיא זו-ארץ
כורדיסטן עמדיה, בביצוע קבוצת חזנים
לבנון-ביירות, בביצוע מתפללי בית כנסת הרמב"ם, חולון
לוב, בביצוע ציון בדש
לוב, בביצוע קבוצת פייטנים, מרכז אור שלום
לוב, בביצוע ציון בדש ומקהלת ביה"כ "יד הגבורים"
מרוקו, בביצוע יצחק רווח וקבוצת חזנים
מרוקו, בביצוע מימון כהן
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע עזרא ברנע
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע קבוצת חזנים, בית כנסת חסד ורחמים
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע משה חבושה
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע התזמורת האנדלוסית
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע אנסמבל "שחרית" ועזרא ברנע
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע נקמת הטרקטור
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע הרב יצחק שילוני
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע יהודה עובדיה-פתיה וארז לב ארי
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע משה חבושה בעיבוד נאור כרמי
ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע ילדי גן נופר
ספרדים-סלוניקי, בביצוע קבוצת פייטנים בליווי תזמורת קאמרית
תוניס, בביצוע קבוצת פייטנים
תורכיה, בביצוע יעקב כהן וחזנים
תורכיה, בביצוע הדס פל-ירדן
תורכיה-איזמיר, בביצוע להקת שירי סב"א


מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות | פיוט השבוע
12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר | מוסדות וקישורים
לוח מודעות ואירועים | רשימת תפוצה | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

סמל אקום