English
 
  
מעורב ירושלמי - מירי מסיקה ופיוט
ט"ז שבט תש"ע 31 בינואר, 2010

מירי מסיקה, רבי אהרון פרץ, רספוטין ואני

הדרך הארוכה אותה עשו שני פיוטים מהמאה ה-18 ועד לשידור בפריים טיים של ערוץ 2

 

טקסטים לא שורדים סתם מאות שנים. משהו במילים חייב לגעת בנקודה עמוקה שמשותפת לרבים. אחרת השכבות הארכיאולוגיות של הספרות והשירה כבר מזמן היו מכסות אותם לנצח. הטקסטים האלה מגיעים אליך, מלחין בן זמננו, אחרי שעברו דורות של גיבושים לסיירות ספרות מובחרות, צלחו מבחני איי קיו מכל הסוגים (כולל אינטליגנציה רגשית והפרעות קשב), שרדו זובורים אינספור, עד כדי שריפה פיזית של עותקים נדירים בפוגרומים שונים, כל זה על מנת להשתטח יום אחד על הפסנתר שלך ולחכות שגם אתה תיפול לרגליהם.

וכך, מוצאי שבת אחד לפני שנתיים, בערך בשעה 7 בערב, קיבלתי בפקס מינקול גולדוואסר הבמאי כמה טקסטים בני מאתיים פלוס של רבי אהרון פרץ מג'רבה. אודי ליאון, מיוצרי 'מעורב', בחר את הפייטן וכמה מפיוטיו, ושידך אותם לסדרה.

קראתי את כולם, בחרתי שניים, ושקעתי מיד בעונג הצרוף של גילוי אוצר מילים בעלות סאונד מכשף ממש, והתאמתן הכמעט טכנית למנגינות שבעצם היו מוכנות עוד בתום הקריאה הראשונה. לפני 8 (באותו ערב) כבר היו לי סקיצות מוכנות ל"איילת חשקי" ו"אהוב נחמד". הלחנתי אלפי טקסטים בחיי, אבל אף פעם לא במהירות המטורפת בה זה קרה עם צמד הפיוטים האלה. הם הזדמזמו תוך שניות מהנייר, כמו דגים שקופצים לרשת.

כדי לשמור על תדמית רצינית, שלחתי את הסקיצות לינקול רק ביום שני, שלא יחשוב שאני מחפף בעבודה. "אהוב נחמד" קיבל מיד אור ירוק, עם בקשה להוסיף פזמון. על "איילת חשקי" הייתה התלבטות. הלחן שלי התמודד מול לחן פופולרי ידוע שהוצמד לטקסט העתיק (כולל ציטוט מ"רספוטין" של בוני אם!). הוחלט לשלוח למירי מסיקה את שתי האפשרויות ולחכות להכרעת הדיווה. 

אני רוצה להגיד משהו על איילת חישקי. כשאני ניגש להלחין טקסט, כל טקסט, אני מנסה להניח בצד את האינטלקט, ולהקשיב למוזיקה של המילים. הדבר חשוב במיוחד עם טקסטים סבוכים, רבי משמעויות נסתרות. אני פשוט מדלג על הניתוח, ומתרכז בצלילים, הברות וקצב. יש במוזיקה משהו מיידי. היא משפיעה על המאזין תוך חלקיקי שנייה, ולכן אני מעדיף להתמסר לאסוציאציה הראשונה של צלילי המילים, על מנת לשמור על, נקרא לזה, 'אחידות סגנונית'. כך עשיתי בפרוייקטים עם יוסי בנאי (אלתרמן ותהילים) וכך גם כאן. ובכל זאת, כמה שניסיתי, לא יכולתי להתעלם מהעובדה שלפחות ב'איילת חשקי' יש כמה שורות שהכתובית 'לבני 18 ומעלה' צריכה להתנוסס עליהם בגאון. כל השיר נוטף תשוקה ששום הסברים על מטאפורות, אהבת התורה, השכינה והארץ לא יצליחו לטשטש. הכותרת לבדה עושה חשק לצלול לתוך המילים, ואכן, מיד קופצות עליך שורות כמו "שט בעימקך, בים חישקך, ויטבע שמה". מירי מסיקה היא אחת הזמרות החושניות בארץ, ולא יכולתי כבר לחכות לרגע בו תתנפל על המילים האלה, למרות שנכתבו במקור מגבר לאשה (במילים עצמן, אגב, אין לשון זכר מפורשת – מה שהופך את רבי אהרן פרץ לאחד ממבשרי היוניסקס העברי הראשונים).

מירי מסיקה וניצן-חן רזאל, מתוך הסדרה 'מעורב ירושלמי', באדיבות סינפלוס הפקות - נסים לוי ודוד מנדיל

הפזמון של 'אהוב נחמד' נכתב, ובנוגע ל'איילת חשקי' מירי בחרה לשמחתי לוותר על גירסת הכיסוי לרספוטין*. נקבעה אם כן הקלטה, שהפכה לאחת המרגשות בקריירה שלי. ינקול, שאכל מרורים רבים בדרך לעונה השלישית, לא היה יכול לעצור את הדמעות, שהצטרפו לשלי תוך כדי ההקלטה של 'אהוב נחמד'. בסיומה מלמל :"סוף סוף קצת נחת". אפשר להגיד הרבה דברים על מירי מסיקה, אבל כשהיא פותחת מנועים ומתחברת לשיר, אני לא מכיר מישהו שיכול לעמוד בטוטליות שלה. עם כל מצעדי הפזמונים וההופה הולה, כשהיא שרה זה אמיתי לגמרי. אחר כך צירפתי את הנגנים הנפלאים (ניצן חן רזאל הכנר ונגן העוד והגיטריסט ינקלה סגל. שניהם, אגב, מופיעים בסדרה לצד עבדכם בתפקידי עצמם), עשינו מיקס, עשינו מאסטרינג, ערכנו, חתכנו ובישלנו. אבל כל אלה היו רק תוספות לעיקר – טקסט מזוקק ששרד כמה מאות שנים, זמרת נשמה שיודעת להוציא את המקסימום משיר, ובמאי עקשן עם לב ענקי, שהצליח, ביחד עם דוד מנדיל ונסים לוי המפיקים, לסחוב את כולם על הגב הרחב שלו עד הקרנת הבכורה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להגיד לו, לנסים לוי, לדוד מנדיל, וגם לאודי ליאון, מירי, ינקלה, ניצן ועוד רבים אחרים שהשתתפו איתי במסע המתיש והנפלא של 'מעורב ירושלמי' – תודה.

יונתן בר גיורא

* אגב, 'בוני אם' לא המציאו את הלחן של 'רספוטין'. הוא מבוסס אחד לאחד (שזו הדרך המנומסת להגיד "מזכיר באופן מוחלט") על שיר עם טורקי עתיק בשם USKARA DARA  שזכה בין השאר לביצוע של זמרת קברטים אמריקאית בשם EARTHA KITT עוד בשנות החמישים.

עכשיו נשאלת השאלה, האם המלחין הטורקי האלמוני "שאל" את מנגינת הפיוט העתיקה של "איילת חישקי" לטובת להיט בארצו, או שמא היה זה חזן ארצישראלי שהחליט לשפר את הקשר עם הכובש העותומני באמצעות קריצה מוזיקלית? מה שבטוח, מנגינה טובה, כמו שורת טקסט מנצחת, אף פעם לא מתה. תמיד אפשר יהיה למצוא אותה, אם זה במצעדי הפזמונים, או בבית הכנסת, או, לעיתים נדירות, אפילו בערוץ 2. ותודה לרפי קינן

 

יונתן בר גיורא הוא פסנתרן, מעבד ומלחין. את עיקר פרסומו רכש בעקבות עבודתו המשותפת כמפיק מוזיקלי ומלחין עם יוסי בנאי בשלושת אלבומיו האחרונים: "פגישה לאין קץ", "יוסי בנאי קורא תהלים" ו"לאט". כתב את פס הקול בלמעלה משבעים סרטים וסדרות ישראליים, בהם "ההסדר", "אביבה אהובתי" , "הכוכבים של שלומי", "קרוב לבית" וסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי".

למרחב האישי של דבי גולדמן-גולן            על סוד קסמה של השירה

למרחב האישי של שרה פרידלנד בן ארזה   בן פולנים והמזרח

למרחב האישי של אלמוג בהר:                 חוט מושך מן הלשון

למרחב האישי של רוני איש-רן:                התרבות הסמויה מן העין

למרחב האישי של אורי קרויזר:                האם ניתן להרגיש בן בית במסורת שונה משלך?

למרחב האישי של טל אורה בר:                שמחה בתחייה, גם אם רחוקה מהמקור  

למרחב האישי של אהרן פוירשטיין:           קידוח עמוק למציאות אחרת

למרחב האישי של רוני איש-רן:                תחיית הפיוט – האמנם?

למרחב האישי של יאיר הראל:                 הפיוט של מחר

למרחב האישי של איתי מרינברג              ברי סחרוף פינת אבן גבירול

 

 



תגובות גולשים
לדף זה התיחסו 9 קוראים:
+1. נפלא! (ע"י חנה כהן)
+2. נפלא זה לא מילה (ע"י רעננית אחת)
+3. תודה יונתן, איש מוכשר (ע"י אביגיל)
+4. ממש כאן, למטה, על ידי לחיצה על "בביצוע" (ע"י איש התחזוקה)
+5. זלזול בהסטוריה של המוסיקה התורקית (ע"י עמוס נוי)
+6. מדהים (ע"י גלי)
+7. יונתן בר גיורא (ע"י לינור תוהמי)
+8. די להכחשה (ע"י יונתן בר גיורא)
+9. השיר איילת חישקי (ע"י יצחק נ)

הוסיפו תגובה למאמר

עיון בטקסט
, בביצוע


מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות | פיוט השבוע
12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר | מוסדות וקישורים
לוח מודעות ואירועים | רשימת תפוצה | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

סמל אקום