הזמנה לפיוט

לוב, בביצוע שלום בנעטיה.

מרוקו, בביצוע מימון כהן ושמעון אילוז.

מרוקו, נובה: מזמום-אלג'יר, בביצוע ר' חיים לוק.

מרוקו, נובה: רמל אלמאיא, בביצוע ר' חיים לוק.

מרוקו, נובה: רמל אלמאיא, בביצוע ר' חיים לוק בהופעה.

מרוקו, נובה: רמל אלמאיא, בביצוע ר' חיים לוק בקהילות שרות.

מרוקו, בביצוע סמי אלמג'ריבי.

ספרד ירושלים, בביצוע יגאל בן חיים.

תוניס, בביצוע אליעזר חג'אג'.

תימן-שר'ג'רי – ימים נוראים, בביצוע בנימין נחום.

תימן-שר'ג'רי, בביצוע בנימין נחום.

תימן-שר'ג'רי לחן לימים נוראים, בביצוע מארי יוסף מזעקי.

תימן-שר'ג'רי, בביצוע מארי יוסף מזעקי.

2. דרור יקרא / ר' דונש בן לברט

אחד מפיוטי השבת הקדומים והידועים ביותר שהתחבב על רוב קהילות ישראל בכל התקופות וזכה ללחנים רבים, חלקם "אימוץ" של לחנים קיימים ו"הלבשתם" על הפיוט. הפיוט חובר על ידי דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית, שנחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית. שמו של דונש חתום בחלק מהבתים. התקופה שבה חי ופעל דונש, ודונש עצמו, מסמנים את המעבר של מרכז הפיוט מן המזרח לספרד, ואת עלייתו של מרכז הפיוט בספרד.

עיון בטקסט

אלג'יריה, בביצוע מרסל ויצחק (ז'קי) אמסלי.

אשכנז, בביצוע לייב גלאנץ.

אשכנז, בביצוע מרסל לנג.

אשכנז-ליטאים1, בביצוע אברהם קבלקין.

אשכנז-ליטאים2, בביצוע אברהם קבלקין.

אשכנז-ליטאים2, בביצוע מרסל לנג.

בבל, מקאם: ביאת, בביצוע ר' דוד חלבי.

בבל, מקאם: חג'אז, בביצוע Rivers of Babylon.

בבל, מקאם: שיגא כוזאם, בביצוע נכדי חכם גורג'י יאיר.

בבל, מקאם: שיגא כוזאם, בביצוע ר' דוד חלבי.

בבל, מקאם: שיגא כוזאם, בביצוע שלמה מועלם ודוד חבה.

בבל, מקאם: שיגא, בביצוע משה חבושה.

בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב ורושל רובינוב.

גרוזיה, בביצוע שותא יעקבשוילי.

גרוזיה, בביצוע שלום דוידאשווילי.

הודו – קוצ'ין, בביצוע הרב אברהם חי ואקיל ויוסף חי ואקיל.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע להקת "צלילי ראג".

חסידות בובוב, בביצוע צבי מסטבוים.

חסידות בוסטון, בביצוע האדמו"ר לוי יצחק הורביץ מבוסטון.

חסידי, בביצוע אברהם ויינגרטן.

חסידי, בביצוע ברוך ברנר וצבי זלבסקי.

ישראל – מרדכי כלפון, בביצוע ראומה נחום (עבאס).

ישראל – על פי לחן תימן, בביצוע שלמה בר.

כורדיסטאן, בביצוע דרורי יהושע.

מרוקו, בביצוע התזמורת האנדלוסית.

מרוקו, בביצוע מימון כהן.

ספרד ירושלים – לחן: עזרא אהרון, מקאם: ראסט, בביצוע עזרא אהרון.

ספרד מערב-אמסטרדם, בביצוע מרדכי ברום.

פרס- המאדן, בביצוע טוביה ויצחק נגארי.

פרס- המאדן, בביצוע טוביה נגארי.

תימן, בביצוע אהרן עמרם.

תימן, בביצוע דוד אביכזר.

3. ידידי השכחת / ר' יהודה הלוי

אחד הפיוטים המרכזיים ביותר במסורת הבבלית והמרוקאית. חובר על ידי ר' יהודה הלוי, המשורר והפילוסוף (ספר "הכוזרי", הספר הפילוסופי אותו חיבר, הוא אחד הספרים החשובים בתולדות המחשבה היהודית), גדול משוררי ימי הביניים במאה ה-12, שרבים מהפיוטים שחיבר מושרים בפי כל קהילות ישראל ומשולבים בתפילות האומה במועדיה השונים. השיר, שהוא שיר אהבה וגעגועים של הרעיה - כנסת ישראל, אל דודה - הקב"ה, נכתב כ"רשות" ל"נשמת" לשביעי של פסח. כמו שירים נוספים של ריה"ל, אף שיר זה רווי כיסופי גאולה וגעגועים לציון, אליה עלה המשורר ובה מצא את מותו.

עיון בטקסט

בבל, מקאם: ביאת, בביצוע יהודה עובדיה פתיה ואנסמבל היונה.

בבל, מקאם: ביאת, בביצוע צלאח ודאוד אל-כויתי.

בבל, מקאם: ביאת, בביצוע שלמה מועלם ודוד חבה.

בבל, מקאם: ביאת, בביצוע שלמה מעלם.

ישראל – לחן אתי אנקרי, בביצוע אתי אנקרי.

ישראל – לחן עמוס יפרח, בביצוע עמוס יפרח.

מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע דוד אבכזר.

מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע מרדכי בוזגלו.

מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע ר' דוד בוזגלו.

מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע ר' חיים לוק.

מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע ר' חיים לוק בהופעה.

4. שחר אבקשך / ר' שלמה אבן גבירול

אחד מפיוטי ה"רשות" ל"נשמת" אותם חיבר המשורר והפילוסוף ר' שלמה אבן גבירול, בן המאה ה-11, מגדולי משוררי ספרד. השיר נכנס לרפרטואר שירת הבקשות של יהודי מרוקו וחלב. פיוטים רבים של רשב"ג כלולים בסדר התפילה על נוסחיו השונים, רובם בתפילות הימים הנוראים. הידוע ביניהם הוא פיוטו הפילוסופי הגדול, "כתר מלכות", שנאמר ביום הכיפורים בקהילות שונות.
רשב"ג שהיה ידוע חולי וחייו היו רצופי סבל ותלאות, הספיק לחבר בחייו הקצרים (נפטר סביב שנתו ה-30) מאות פיוטים, רבים מהם "רשויות", שכמו שיר זה הם שירים אישיים מאד, שירה של שיחת היחיד עם בוראו ועם נשמתו.

עיון בטקסט

אלג'יריה, נובה: מזמום, בביצוע הרב רחמים זיני.

ישראל - לחן: יהושע אנגלמן, בביצוע יהושע אנגלמן.

מרוקו, מקאם: נהוונד, בביצוע אמיל זריהן.

מרוקו, נובה: איצביהן, בביצוע אמיל זריהן והתזמורת האנדלוסית הישראלית.

מרוקו, נובה: חג'אז אל משרקי, בביצוע ר' חיים לוק, ר' חיים ביטון ופייטנים נוספים.

מרוקו, נובה: חג'אז אלכביר, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מרוקו- מקנס, בביצוע יצחק וענונו.

ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע מתוך מופע שירת הבקשות ירושלים תשס"ו.

ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע קבוצת חזנים, ירושלים - שנות ה-80.

ספרד ירושלים-חלב, מקאם: נהוונד, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

5. אחות קטנה / ר' אברהם חזן גירונדי

פיוט זה הפותח את תפילות ראש השנה בנוסח יהודי ספרד וממילא פותח את השנה החדשה. השיר הוא שיר אהבה של האחות הקטנה - כנסת ישראל, אל דודה, המתארת את צרותיה וסבלותיה בחשכת הגלות. בשיר מקופלת תקווה לשנה טובה ותחינה לגאולה מהגלות, תוך הדגשת הקשר בל ינתק בין כנסת ישראל לדודה גואלה והוא מסתיים במלים: "תחל שנה וברכותיה".

עיון בטקסט

איטליה-טריסט, בביצוע דריו ישראל.

בבל, מקאם: שיגא, בביצוע יהודה עובדיה פתיה ואנסמבל היונה.

בוכרה, בביצוע יאיר אלישיאב.

גרוזיה (מערב קווקאז), בביצוע קבוצת חזנים.

הודו –קוצ'ין, בביצוע קבוצת חזנים, מושב נבטים.

הודו-קוצי'ן, בביצוע הרב אברהם חי.

חלב, מקאם: ביאת, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

חסידות סקוור, בביצוע פנחס גוברין.

חסידות סקוור, בביצוע פנחס גוברין בליווי סיפור.

יהודי ספרד, בביצוע אסתי קינן-עופרי.

יוון- חאלקיס, בביצוע מנשה כהן.

כורדיסטאן - זאכו, בביצוע קבוצת חזנים.

כורדיסטאן – עדת בראשי, בביצוע חזנים למשפחת בראשי.

כורדיסטאן – עמדיה, בביצוע קבוצת חזנים.

לוב, בביצוע יהודה חיון ובניו.

לוב, בביצוע ציון בדש ופייטנים.

לוב, בביצוע קבוצת פייטנים.

מזרח קווקאז (היהודים ההרריים), בביצוע ר' רחמוני בן גדיאל.

מרוקו, בביצוע יצחק רווח.

מרוקו, בביצוע ליאור אלמליח ומיכה שטרית.

מרוקו, בביצוע סמי אלמג'ריבי.

ספרד ירושלים, מקאם: ביאת, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

ספרד ירושלים, מקאם: ביאת, בביצוע עזרא ברנע עם תלמידי המכון לחזנות.

פרס – שיראז, בביצוע יקר שוקרי.

פרס- טהראן, בביצוע יעקב בנפשה.

תורכיה-שלוניקי, בביצוע קבוצת חזנים.

תורכיה-שלוניקי, בביצוע קבוצת פייטנים בליווי תזמורת קאמרית.

תימן - צנעא, בביצוע אהרן עמרם.

תימן-עדן, בביצוע שלמה מיוש וצפניה שלום.

6. יגדל אלהים חי / ר' דניאל דיין

אחד הפיוטים הנפוצים בקרב קהילות ישראל, שחלקן נוהגות לזמרו עם סיום תפילת ליל השבת. מחברו של הפיוט הוא ר' דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה במאה ה-13. הפיוט מבוסס על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם. השיר זכה ללחנים רבים, הן מקוריים והן לחנים שהותאמו למלות השיר.

עיון בטקסט

איטליה 2, בביצוע ליאו לוי.

איטליה 3, בביצוע גואידו הלר.

איטליה-ליבורנו – לחן למועדים, בביצוע דניאל בדרידה.

איטליה-פיטיגליאנו, בביצוע אזליו סרווי.

אלג'יריה 2, בביצוע דניאל אשכנזי.

אלג'יריה, בביצוע דניאל אשכנזי.

אלג'יריה-אורן, בביצוע שמואל כהן.

אשכנז –אלזס – לחן ליום כיפור, בביצוע אלפונס סרף.

אשכנז, בביצוע אשר היינוביץ.

אשכנז, בביצוע קבוצת זמרים.

אשכנז-קניגסברג, בביצוע נפתלי הרשטיק.

בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב ורושל אמינוב.

בולגריה 1, בביצוע יצחק בכר.

בולגריה 2, בביצוע יצחק בכר.

גרוזיה (מערב קווקאז), בביצוע קבוצת חזנים.

גרוזיה, בביצוע שותא יעקבשוילי.

הודו, בביצוע להקת צלילי ראג.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע פנחס ראובן פזרקר וקבוצת זמרים.

היהודים ההרריים, בביצוע ר' רחמוני בן גדיאל.

ישראל – לחן אבטה בריהון, בביצוע אבטה בריהון.

ישראל – על פי לחן ארמני, בביצוע יזהר שאבי.

ישראל – על פי לחן מרוקו, בביצוע יואל בן-שמחון ואנסמבל סולטנה.

ישראל, בביצוע עמיר בניון.

כורדיסטאן-זאכו, בביצוע קבוצת חזנים.

לוב – לחן לשבת, בביצוע ציון וטורי.

לוב – לחן שבת, בביצוע גבריאל חסון.

מרוקו 1, בביצוע יצחק רווח וחזנים.

מרוקו 2, בביצוע מימון כהן ושמעון אילוז.

מרוקו 3, בביצוע מימון כהן ושמעון אילוז.

מרוקו 4, בביצוע מימון כהן ושמעון אילוז.

מרוקו, נובה: רצד, בביצוע ר' חיים לוק.

מרכז תימן, בביצוע הדר בן ציון וציון גולן.

ספרד ירושלים, בביצוע עזרא ברנע.

ספרד מערב (פורטוגזים) – קורסאו, בביצוע גדעון צלרמאייר.

ספרדים-בולגריה, בביצוע מתפללי בית כנסת סיני, יפו.

תוניס 2, בביצוע ר' נסים מסיקה.

תוניס, בביצוע אליעזר חג'אג'.

תורכיה - לחן לימים נוראים, בביצוע קבוצת חזנים.

תימן – שר'ג'רי - לחן למועדים, בביצוע בנימין נחום וחזנים.

7. לכה דודי / ר' שלמה הלוי אלקבץ

פיוט זה, אחד מפניני השירה היהודית, נכתב ע"י המשורר והמקובל ר' שלמה אלקבץ, מחוג מקובלי צפת במאה ה-16. הפיוט התקבל במהירות לסדר התפילות של כל קהילות ישראל, על אף שסידור התפילה היה כבר חתום ונעול, דבר המעיד על עוצמתו של פיוט מופלא זה, שנכתב ברבדים של פשט וסוד גם יחד. הפיוט הפך להיות הפיוט המרכזי בקבלת השבת וזכה ללחנים רבים, מלחנים מסורתיים עתיקים ועד ללחנים בני ימינו (הרב קרליבך ותלמידיו).

עיון בטקסט

איטליה, בביצוע אלדו פרז.

אשכנז - לחן מיכאל דוד לוי, בביצוע שולי נתן.

אשכנז - לחן: אבן לידר, בביצוע מתפללי קהילת שירה חדשה.

אשכנז - לחן: יידל ורדיגר, בביצוע מתפללי קהילת שירה חדשה.

אשכנז – אלי קרנצלר, בביצוע גבי שטרנגר.

אשכנז- לחן לימי בין המצרים, בביצוע דוד אולמן.

אשכנז- לחן לספירת העומר, בביצוע דוד אולמן.

אשכנז-דנציג, בביצוע נפתלי הרשטיק.

אשכנז1, בביצוע דוד אולמן.

אשכנז2, בביצוע לייב גלאנץ.

בולגריה 1, בביצוע יצחק בכר.

בולגריה 2, בביצוע יצחק בכר.

בולגריה 3, בביצוע יצחק בכר.

בולגריה 4, בביצוע יצחק בכר.

בולגריה – לדינו, בביצוע יצחק בכר.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע להקת "צלילי ראג".

חסידות בעלז, בביצוע הרב ירמיהו דמן.

חסידות ברסלב, בביצוע אלון מיכאל.

חסידות ברסלב, בביצוע ברוך ברנר וצבי זלבסקי.

חסידות חב"ד, בביצוע משה טולשבסקי.

חסידות מודז'יץ 1, בביצוע בן ציון שנקר.

חסידות מודז'יץ 2, בביצוע בן ציון שנקר.

ישראל – לחן דפנה רוזנברג, בביצוע דפנה רוזנברג.

ישראל – לחן יואל סייקס, בביצוע יואל סייקס.

ישראל – לחן: אלי קרנצלר, בביצוע ליאור אלמליח.

לוב, בביצוע ציון וטורי.

מזרח קווקאז (היהודים ההרריים), בביצוע קבוצת חזנים.

מרוקו, בביצוע התזמורת האנדלוסית הישראלית.

מרוקו, בביצוע טריו קול עוד תוף.

מרוקו, בביצוע מימון כהן ושמעון אילוז.

מרוקו, מקאם: ערובי אלג'יר, בביצוע סמי אלמג'ריבי.

מרוקו, נובה: זרקא-מרוקו-אלג'יר, בביצוע מימון כהן.

ספרד ירושלים, מקאם: נאוה, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

ספרד מערב (פורטוגזים) – קורסאו, בביצוע מקהלה.

ספרד, מקאם: עג'ם, בביצוע עזרא ברנע.

פרס – שיראז, בביצוע יקר שוקרי.

צפון אמריקה - על פי לחן קהילת אבאיודייה, אוגנדה, בביצוע קהילת הדר.

צרפת, בביצוע אדולף עטיה.

תוניס, בביצוע עמנואל צרור וחיים ברדא.

תורכיה – לחנים ממקורות שונים, בביצוע אבוהב רפאל.

תורכיה, בביצוע שמואל בן ארויה.

תימן – שר'ג'רי, בביצוע בנימין נחום וחזנים.

תימן, בביצוע הרב אביעד עקיבה ובניו וחזנים.

תימן, בביצוע ראומה נחום (עבאס).

תימן-עדן, בביצוע ציון אברהם שמואל.

8. יה רבון עלם / ר' ישראל נג'ארה

אחד מפיוטיו הנפוצים והמפורסמים ביותר של ר' ישראל נג'ארה, גדול משוררי ישראל מאז ימי תור הזהב בספרד ועד ימינו אנו, שהיה בן למגורשי ספרד ושימש כרבה של עזה במאה ה-16. ר' ישראל נג'ארה היה הראשון שפרץ את הדרך לאימוץ לחנים זרים (בעיקר טורקיים) לפיוטים ושהשפעתו על התפתחות השירה והנגינה בדורו הוא ובדורות שלאחריו היא משמעותית ביותר. אף שלשונו של הפיוט היא ארמית, הוא נעשה אהוב על כל קהילות ישראל, חלקן מזמרות אותו בשבתות ואחרות גם במועדים אחרים. השיר, שהוא שיר שבח לקב"ה, זכה ללחנים רבים, מ"ניגונים", המשתנים מחסידות לחסידות, ועד ללחנים בני זמננו וביצועים של להקות מערביות לא יהודיות בעולם כולו.

עיון בטקסט

אלג'יריה-אורן, בביצוע שמואל כהן.

אשכנז 2, בביצוע מרסל לנג.

אשכנז 3, בביצוע יחזקאל צנטנר.

אשכנז, בביצוע צבי, רזיה ונתנאל זלבסקי.

אשכנז-אוסטריה 2, בביצוע חיים גלעדי.

אשכנז-אוסטריה, בביצוע חיים גלעדי.

אשכנז-אנגליה – לחן: משפחת גולדברג, בביצוע מרסל לנג.

אשכנז-הונגריה, בביצוע אביגדור הרצוג.

אשכנז-ליטאים1, בביצוע אברהם קבלקין.

אשכנז-ליטאים2, בביצוע אברהם קבלקין.

אשכנז-ליטאים3, בביצוע אברהם צימרמן.

אשכנז–רוסיה הלבנה, בביצוע אליעזר יסלזון.

אשכנז–שוויץ, בביצוע מרדכי ויצחק ברום.

בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע יאיר דלאל.

בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע ליאור אלמליח.

בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע משה חבושה.

בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע נכדי חכם גורג'י יאיר.

בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע צלאח ודאוד אל-כויתי.

בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע קבוצת חזנים.

בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע ר' דוד חלבי.

בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע ר' דוד מנחם.

בבל, מקאם: עג'ם, בביצוע אברהם פררה.

בבל, מקאם: עג'ם, בביצוע משה חבושה.

בוכרה, בביצוע אנסמבל מזרח מערב.

בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב.

בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב ופיטנים.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע פנחס ראובן פזרקר וקבוצת זמרים.

חסידות – לחן המיוחס לבעש"ט, בביצוע ראובן פוירשטיין.

חסידות בובוב, בביצוע צבי מסטבוים.

חסידות בובוב, בביצוע ראובן פוירשטיין.

חסידות ברסלב, בביצוע יצחק שפירא.

חסידות ויז'ניץ, בביצוע ראובן פוירשטיין.

חסידות סלונים, בביצוע צבי, רזיה ונתנאל זלבסקי.

חסידות רוז'ין 1, בביצוע פרופ' יעקב רנד.

חסידות רוז'ין 1, בביצוע ראובן פוירשטיין.

חסידות רוז'ין 2, בביצוע פרופ' יעקב רנד.

ישראל - לחן: מרדכי כלפון, בביצוע ראומה נחום (עבאס).

ישראל – לחן: יהושע אנגלמן, בביצוע יהושע אנגלמן.

ישראל, בביצוע מרסל לנג.

סוריה (דמשק), בביצוע משה לאטי.

ספרד ירושלים, מקאם: ראסט, בביצוע בי"כ אוהבי ציון, ירושלים 1960.

ספרד ירושלים, מקאם: ראסט, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

ספרד ירושלים, מקאם: ראסט סוזנאק, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

ספרד ירושלים, מקאם: ראסט, בביצוע פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק.

ספרד מערב-אמסטרדם, בביצוע חכם שלמה רודריגז פרירה.

ספרדים - תורכיה, בביצוע יצחק בכר.

צפון אמריקה – לחן: בתיה שכטר, המאה ה-21, בביצוע בתיה שכטר.

תוניס, בביצוע אליעזר חג'אג'.

תוניס, מקאם: נהוונד, בביצוע דוד ריאחי ומקהלת תפארת המזרח.

תוניס, בביצוע ר' שמעון נטף ור' אליהו גז.

תימן – שר'ג'רי, בביצוע מארי יוסף מזעקי.

9. ידיד נפש / ר' אלעזר אזכרי

פיוט דבקות וכיסופים לאל, שנתייחד לו מקום של כבוד בכל קהילות ישראל, הנוהגות לזמר אותו, עדה עדה ולחניה השונים, אם בקבלת פני השבת ובשבת עצמה, אם בתיקון חצות ובאשמורת הבוקר, בשעה שטרם עלה השחר, שעה שהיא בין חשכה לאורה. זמנים אלו הינם בעלי חשיבות מיוחדת בעם ישראל ופיוטים מעטים "זכו" להתקבל ולהיות מושרים בה.
מחברו של פיוט זה הוא ר' אלעזר אזכרי, המקובל הצפתי בן המאה ה-16, מצאצאי מגורשי ספרד, מחבר "ספר חרדים". בפיוט, הבנוי מארבעה בתים לפי ראשי התיבות של שם הוי"ה, מפעם רגש של דבקות מ"עומקא דליבא".

עיון בטקסט

אשכנז, בביצוע מתוך פסטיבל הפיוט, 2008 בעיבוד ניצן חן רזאל.

אשכנז, בביצוע מתפללי קהילת שירה חדשה.

אשכנז, בביצוע צבי זלבסקי, ברוך ברנר ויאיר הראל.

בבל, מקאם: נאוה, בביצוע קבוצת פייטנים.

בבל, מקאם: נאוה, בביצוע משה חבושה.

בבל, מקאם: נאוה, בביצוע משפחת החכם גורג'י יאיר בהופעה.

בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע פנחס ראובן פזרקר וקבוצת זמרים.

חסידות בובוב - לחן ר' יצחק מקאלב, בביצוע צבי מסטבוים.

חסידות ברסלב, בביצוע אלון מיכאל.

חסידות חב"ד, בביצוע אלי ליפסקר.

חסידות מודז'יץ, בביצוע בן ציון שנקר.

ישראל – לחן: נירו אבקסיס, בביצוע נירו אבקסיס.

ישראל על פי לחן מרוקאי, בביצוע שולי נתן.

מרוקו, מקאם: עיראק אלעג'ם, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מרוקו, נובה: איסתהלאל, בביצוע מתוך מופע שירת הבקשות, ירושלים תשס"ו.

מרוקו, נובה: ג'ריבת אלחסין, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מרוקו, נובה: חג'אז אל משרקי, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מרוקו, נובה: חג'אז אלכביר, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מרוקו, נובה: חג'אז אלכביר, בביצוע ר' חיים לוק ואעייש כהן.

מרוקו, נובה: רמל אלמאיא, בביצוע ר' אברהם סוויסה ותלמידים.

מרוקו, נובה: רמל אלמיא-אלג'יר, בביצוע מימון כהן בערב השקת האתר.

מרוקו, נובה: רמל אלמיא-אלג'יר, בביצוע ר' חיים לוק.

מרוקו, נובה: רמל אלמיא-אלג'יר, בביצוע שלמה בר.

מרוקו, בביצוע ר' דוד בוזגלו.

ספרד ירושלים, מקאם: ביאת, בביצוע קבוצת חזנים - ירושלים, שנות ה-80.

ספרד ירושלים, מקאם: ראסט, בביצוע בי"כ אוהבי ציון, ירושלים 1960.

תוניס, בביצוע נתן כהן וקב' פייטנים.

תוניס, בביצוע ר' שמעון נטף.

תימן – שר'ג'רי, בביצוע מארי יוסף מזעקי.

חסידות ברסלב, בביצוע ברוך ברנר.

10. אדון הכל / ר' שלם שבזי

פיוט מרכזי במסורת תימן, המושר בשבתות ובשמחות. הפיוט נכתב ע"י ר' שלם שבזי, בן המאה ה-17, גדול פייטני תימן במאות האחרונות. שמו של ר' שבזי חתום בראשי התיבות - אלשבזי ש"צ (ש"צ=שוֹמרוֹ צוּרוֹ). הפיוט משמש כשיר פתיחה הפותח את השירה - הוא משורר על נשמת ישראל, השכינה והקב"ה, וחותם בציפיה לגאולת ציון במהרה.

עיון בטקסט

מרכז תימן, בביצוע חבורת מורשת.

תימן – שר'ג'רי, בביצוע בנימין נחום וחזנים.

תימן, בביצוע שלמה דחיאני.

11. מלך גואל ומושיע / ר' משה חוצין

פיוט מרכזי במסורת הבבלית לחודש ניסן בכלל ולפסח במיוחד, שהפך ברבות השנים למעין "המנון" של גאולה, המבשר על חודש ניסן וחג הפסח הקרב ובא. מחברו של הפיוט הוא החכם ר' משה ב"ר צדקה חוצין, שחי בבגדד בסוף המאה ה-18, שהיתה תחילתה של תקופת הפריחה והשגשוג בחיי התורה והרוח בבגדד. ר' משה חוצין היה פייטן פורה אך לידינו הגיעו רק עשרים וארבעה מפיוטיו - רובם שירי שבח ותהלה לאל ופיוטים לחגים. הפיוט משורר את מהלך גאולת מצרים והאירועים המרכזיים בה, במיוחד ליל יציאת מצרים והמצוות שניתנו אז ולדורות, כגאולה ראשונה שהיא "דגם מוקטן" של הגאולה האחרונה העתידה לבוא אף היא בחודש ניסן.

עיון בטקסט

בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע חגולי שומל דרזי.

בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע משה חבושה.

בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע מתוך קהילות שרות.

בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע ר' דוד מנחם ואלעד גבאי.

בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע שלמה מועלם ודוד חבה.

בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע שלמה מעלם.

12. אלי למה עזבתני / ר' דוד בוזגלו

פיוט מרכזי במסורת יהודי מרוקו, אותו חיבר ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו של הדור האחרון ומנהיגה הרוחני של הקהילה בעת שבר ומשבר עם העלייה לארץ. ר' דוד בוזגלו, פייטן ומוזיקאי, עלה ארצה בשנת 1965 ונפטר בה לאחר 10 שנים. על אף עוורונו, פעל במרץ ובמסירות רבה להנחלת מסורת השירה והפיוט והכשיר דור של פייטנים, חלקם פועל בימינו ומוריש את מורשתו לדורות הבאים אחריו. בשירו זה משלב ר' דוד בוזגלו בצורה מתוחכמת חלק מ'"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, אך יותר מכל עולה מהשיר כאבו על גלות השכינה והמקדש החרב.

עיון בטקסט

מרוקו, נובה: חג'אז אלכביר, בביצוע ר' חיים לוק.