הזמנה לפיוט

מסורת חסידות מודז'יץ 2, בביצוע בן ציון שנקר.

מסורת חסידות מודז'יץ, בביצוע אהוד בנאי.

מסורת חסידות מודז'יץ, בביצוע קבוצת זמרים.

ישראל - לחן: יהושע אנגלמן, בביצוע יהושע אנגלמן.

מסורת לוב, בביצוע שלום בנעטיה.

מסורת מרוקו, בביצוע מימון מני הכהן ושמעון אילוז.

מסורת מרוקו, נובה: מזמום-אלג'יר, בביצוע ר' חיים לוק.

מסורת מרוקו, נובה: רמל אלמאיא, בביצוע ר' חיים לוק.

מסורת מרוקו, נובה: רמל אלמאיא, בביצוע ר' חיים לוק בהופעה.

מסורת מרוקו, נובה: רמל אלמאיא, בביצוע ר' חיים לוק בקהילות שרות.

מסורת מרוקו, בביצוע סמי אלמג'ריבי.

מסורת ספרד ירושלים, בביצוע יגאל בן חיים.

מסורת תימן - שג'אדרה – ימים נוראים, בביצוע בנימין נחום.

מסורת תימן - שג'אדרה – ימים נוראים, בביצוע מארי יוסף מזעקי.

מסורת תימן - שג'אדרה, בביצוע בנימין נחום.

מסורת תימן -שג'אדרה, בביצוע מארי יוסף מזעקי.

2. דרור יקרא / דונש בן לברט

אחד מפיוטי השבת הקדומים והידועים ביותר שהתחבב על רוב קהילות ישראל בכל התקופות וזכה ללחנים רבים, חלקם "אימוץ" של לחנים קיימים ו"הלבשתם" על הפיוט. הפיוט חובר על ידי דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית, שנחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית. שמו של דונש חתום בחלק מהבתים. התקופה שבה חי ופעל דונש, ודונש עצמו, מסמנים את המעבר של מרכז הפיוט מן המזרח לספרד, ואת עלייתו של מרכז הפיוט בספרד.

עיון בטקסט

מסורת אלג'יריה, בביצוע מרסל ויצחק (ז'קי) אמסלי.

מסורת אשכנז, בביצוע לייב גלאנץ.

מסורת אשכנז, בביצוע מרסל לנג.

מסורת אשכנז-ליטאים1, בביצוע אברהם קבלקין.

מסורת אשכנז-ליטאים2, בביצוע אברהם קבלקין.

מסורת אשכנז-ליטאים2, בביצוע מרסל לנג.

מסורת בבל, מקאם: ביאת, בביצוע ר' דוד חלבי.

מסורת בבל, מקאם: חג'אז, בביצוע Rivers of Babylon.

מסורת בבל, מקאם: שיגא כוזאם, בביצוע נכדי חכם גורג'י יאיר.

מסורת בבל, מקאם: שיגא כוזאם, בביצוע ר' דוד חלבי.

מסורת בבל, מקאם: שיגא כוזאם, בביצוע שלמה מועלם ודוד חבה.

מסורת בבל, מקאם: שיגא, בביצוע משה חבושה.

מסורת בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב ורושל רובינוב.

מסורת גרוזיה, בביצוע שותא יעקבשוילי.

מסורת גרוזיה, בביצוע שלום דוידאשווילי.

מסורת הודו – קוצ'ין, בביצוע הרב אברהם חי ואקיל ויוסף חי ואקיל.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע להקת "צלילי ראג".

מסורת חסידות בוסטון, בביצוע האדמו"ר לוי יצחק הורביץ מבוסטון.

מסורת חסידי, בביצוע אברהם ויינגרטן.

מסורת חסידי, בביצוע ברוך ברנר וצבי זלבסקי.

ישראל – על פי לחן תימן, בביצוע שלמה בר.

מסורת כורדיסטאן, בביצוע דרורי יהושע.

מסורת מרוקו, בביצוע התזמורת האנדלוסית.

מסורת מרוקו, בביצוע מימון כהן.

מסורת ספרד ירושלים – לחן: עזרא אהרון, מקאם: ראסט, בביצוע עזרא אהרון.

מסורת ספרד מערב-אמסטרדם, בביצוע אברהם לופז קרדוזו.

מסורת ספרד מערב-אמסטרדם, בביצוע מרדכי ברום.

מסורת פרס- המאדן, בביצוע טוביה ויצחק נגארי.

מסורת פרס- המאדן, בביצוע טוביה נגארי.

מסורת תימן, בביצוע אהרן עמרם.

מסורת תימן, בביצוע דוד אביכזר.

3. ידידי השכחת / ר' יהודה הלוי

אחד הפיוטים המרכזיים ביותר במסורת הבבלית והמרוקאית. חובר על ידי ר' יהודה הלוי, המשורר והפילוסוף (ספר "הכוזרי", הספר הפילוסופי אותו חיבר, הוא אחד הספרים החשובים בתולדות המחשבה היהודית), גדול משוררי ימי הביניים במאה ה-12, שרבים מהפיוטים שחיבר מושרים בפי כל קהילות ישראל ומשולבים בתפילות האומה במועדיה השונים. השיר, שהוא שיר אהבה וגעגועים של הרעיה - כנסת ישראל, אל דודה - הקב"ה, נכתב כ"רשות" ל"נשמת" לשביעי של פסח. כמו שירים נוספים של ריה"ל, אף שיר זה רווי כיסופי גאולה וגעגועים לציון, אליה עלה המשורר ובה מצא את מותו.

עיון בטקסט

מסורת בבל, מקאם: ביאת, בביצוע יהודה עובדיה פתיה ואנסמבל היונה.

מסורת בבל, מקאם: ביאת, בביצוע צלאח ודאוד אל-כויתי.

מסורת בבל, מקאם: ביאת, בביצוע שלמה מועלם ודוד חבה.

מסורת בבל, מקאם: ביאת, בביצוע שלמה מעלם.

מסורת מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע דוד אבכזר.

מסורת מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע מרדכי בוזגלו.

מסורת מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע ר' דוד בוזגלו.

מסורת מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע ר' חיים לוק.

מסורת מרוקו, מקאם: ביאת, בביצוע ר' חיים לוק בהופעה.

4. שחר אבקשך / ר' שלמה אבן גבירול

אחד מפיוטי ה"רשות" ל"נשמת" אותם חיבר המשורר והפילוסוף ר' שלמה אבן גבירול, בן המאה ה-11, מגדולי משוררי ספרד. השיר נכנס לרפרטואר שירת הבקשות של יהודי מרוקו וחלב. פיוטים רבים של רשב"ג כלולים בסדר התפילה על נוסחיו השונים, רובם בתפילות הימים הנוראים. הידוע ביניהם הוא פיוטו הפילוסופי הגדול, "כתר מלכות", שנאמר ביום הכיפורים בקהילות שונות.
רשב"ג שהיה ידוע חולי וחייו היו רצופי סבל ותלאות, הספיק לחבר בחייו הקצרים (נפטר סביב שנתו ה-30) מאות פיוטים, רבים מהם "רשויות", שכמו שיר זה הם שירים אישיים מאד, שירה של שיחת היחיד עם בוראו ועם נשמתו.

עיון בטקסט

מסורת אלג'יריה, נובה: מזמום, בביצוע הרב רחמים זיני.

ישראל - לחן: יהושע אנגלמן, בביצוע יהושע אנגלמן.

מסורת מרוקו, מקאם: נהוונד, בביצוע אמיל זריהן.

מסורת מרוקו, נובה: איצביהן, בביצוע אמיל זריהן והתזמורת האנדלוסית הישראלית.

מסורת מרוקו, נובה: חג'אז אל משרקי, בביצוע ר' חיים לוק, ר' חיים ביטון ופייטנים נוספים.

מסורת מרוקו, נובה: חג'אז אלכביר, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מסורת מרוקו- מקנס, בביצוע יצחק וענונו.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע מתוך מופע שירת הבקשות ירושלים תשס"ו.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: נהוונד, בביצוע קבוצת חזנים, ירושלים - שנות ה-80.

מסורת ספרד ירושלים-חלב, מקאם: נהוונד, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

מסורת ספרד מערב-אמסטרדם, בביצוע אברהם לופז קרדוזו.

5. אחות קטנה / ר' אברהם חזן גירונדי

פיוט זה הפותח את תפילות ראש השנה בנוסח יהודי ספרד וממילא פותח את השנה החדשה. השיר הוא שיר אהבה של האחות הקטנה - כנסת ישראל, אל דודה, המתארת את צרותיה וסבלותיה בחשכת הגלות. בשיר מקופלת תקווה לשנה טובה ותחינה לגאולה מהגלות, תוך הדגשת הקשר בל ינתק בין כנסת ישראל לדודה גואלה והוא מסתיים במלים: "תחל שנה וברכותיה".

עיון בטקסט

מסורת איטליה-טריסט, בביצוע דריו ישראל.

מסורת בבל, מקאם: שיגא, בביצוע יהודה עובדיה פתיה ואנסמבל היונה.

מסורת בוכרה, בביצוע יאיר אלישיאב.

מסורת גרוזיה (מערב קווקאז), בביצוע קבוצת חזנים.

מסורת הודו –קוצ'ין, בביצוע קבוצת חזנים, מושב נבטים.

מסורת הודו-קוצי'ן, בביצוע הרב אברהם חי.

מסורת חלב, מקאם: ביאת, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

מסורת חסידות סקוור, בביצוע פנחס גוברין.

מסורת חסידות סקוור, בביצוע פנחס גוברין בליווי סיפור.

מסורת יהודי ספרד, בביצוע אסתי קינן-עופרי.

מסורת יוון- חאלקיס, בביצוע מנשה כהן.

מסורת כורדיסטאן - זאכו, בביצוע קבוצת חזנים.

מסורת כורדיסטאן – עדת בראשי, בביצוע חזנים למשפחת בראשי.

מסורת כורדיסטאן – עמדיה, בביצוע קבוצת חזנים.

מסורת לוב, בביצוע יהודה חיון ובניו.

מסורת לוב, בביצוע ציון בדש ופייטנים.

מסורת לוב, בביצוע קבוצת פייטנים.

מסורת מזרח קווקאז (היהודים ההרריים), בביצוע ר' רחמוני בן גדיאל.

מסורת מרוקו, בביצוע יצחק רווח.

מסורת מרוקו, בביצוע ליאור אלמליח ומיכה שטרית.

מסורת מרוקו, בביצוע סמי אלמג'ריבי.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: ביאת, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: ביאת, בביצוע עזרא ברנע עם תלמידי המכון לחזנות.

מסורת ספרד מערב-אמסטרדם, בביצוע אברהם לופז קרדוזו.

מסורת פרס – שיראז, בביצוע יקר שוקרי.

מסורת פרס- טהראן, בביצוע יעקב בנפשה.

מסורת תורכיה-שלוניקי, בביצוע קבוצת חזנים.

מסורת תורכיה-שלוניקי, בביצוע קבוצת פייטנים בליווי תזמורת קאמרית.

מסורת תימן - צנעא, בביצוע אהרן עמרם.

6. יגדל אלהים חי / דניאל בן יהודה דיין

אחד הפיוטים הנפוצים בקרב קהילות ישראל, שחלקן נוהגות לזמרו עם סיום תפילת ליל השבת. מחברו של הפיוט הוא ר' דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה במאה ה-13. הפיוט מבוסס על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם. השיר זכה ללחנים רבים, הן מקוריים והן לחנים שהותאמו למלות השיר.

עיון בטקסט

מסורת איטליה 2, בביצוע ליאו לוי.

מסורת איטליה 3, בביצוע גואידו הלר.

מסורת איטליה-פיטיגליאנו, בביצוע אזליו סרווי.

מסורת אלג'יר-אורן, בביצוע שמואל כהן.

מסורת אלג'יריה 2, בביצוע דניאל אשכנזי.

מסורת אלג'יריה, בביצוע דניאל אשכנזי.

מסורת אשכנז –אלזס – לחן ליום כיפור, בביצוע אלפונס סרף.

מסורת אשכנז, בביצוע אשר היינוביץ.

מסורת אשכנז, בביצוע קבוצת זמרים.

מסורת אשכנז-קניגסברג, בביצוע נפתלי הרשטיק.

מסורת בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב ורושל אמינוב.

מסורת גרוזיה (מערב קווקאז), בביצוע קבוצת חזנים.

מסורת גרוזיה, בביצוע שותא יעקבשוילי.

מסורת הודו, בביצוע להקת צלילי ראג.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע פנחס ראובן פזרקר וקבוצת זמרים.

מסורת היהודים ההרריים, בביצוע ר' רחמוני בן גדיאל.

ישראל – על פי לחן מרוקו, בביצוע יואל בן-שמחון ואנסמבל סולטנה.

ישראל, בביצוע עמיר בניון.

מסורת כורדיסטאן-זאכו, בביצוע קבוצת חזנים.

מסורת מרוקו 1, בביצוע יצחק רווח וחזנים.

מסורת מרוקו 2, בביצוע מימון מני הכהן ושמעון אילוז.

מסורת מרוקו 3, בביצוע מימון מני הכהן ושמעון אילוז.

מסורת מרוקו 4, בביצוע מימון מני הכהן ושמעון אילוז.

מסורת מרוקו, נובה: רצד, בביצוע ר' חיים לוק.

מסורת מרכז תימן, בביצוע הדר בן ציון וציון גולן.

מסורת ספרד ירושלים, בביצוע עזרא ברנע.

מסורת ספרדים-בולגריה, בביצוע מתפללי בית כנסת סיני, יפו.

מסורת תורכיה, בביצוע קבוצת חזנים.

מסורת תימן – שג'אדרה - לחן למועדים, בביצוע בנימין נחום וחזנים.

7. לכה דודי / ר' שלמה הלוי אלקבץ

פיוט זה, אחד מפניני השירה היהודית, נכתב ע"י המשורר והמקובל ר' שלמה אלקבץ, מחוג מקובלי צפת במאה ה-16. הפיוט התקבל במהירות לסדר התפילות של כל קהילות ישראל, על אף שסידור התפילה היה כבר חתום ונעול, דבר המעיד על עוצמתו של פיוט מופלא זה, שנכתב ברבדים של פשט וסוד גם יחד. הפיוט הפך להיות הפיוט המרכזי בקבלת השבת וזכה ללחנים רבים, מלחנים מסורתיים עתיקים ועד ללחנים בני ימינו (הרב קרליבך ותלמידיו).

עיון בטקסט

מסורת איטליה, בביצוע אלדו פרז.

מסורת אשכנז - לחן מיכאל דוד לוי, בביצוע שולי נתן.

מסורת אשכנז - לחן: אבן לידר, בביצוע מתפללי קהילת שירה חדשה.

מסורת אשכנז - לחן: יידל ורדיגר, בביצוע מתפללי קהילת שירה חדשה.

מסורת אשכנז – אלי קרנצלר, בביצוע גבי שטרנגר.

מסורת אשכנז- לחן לימי בין המצרים, בביצוע דוד אולמן.

מסורת אשכנז- לחן לספירת העומר, בביצוע דוד אולמן.

מסורת אשכנז-דנציג, בביצוע נפתלי הרשטיק.

מסורת אשכנז1, בביצוע דוד אולמן.

מסורת אשכנז2, בביצוע לייב גלאנץ.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע להקת "צלילי ראג".

מסורת חסידות בעלז, בביצוע הרב ירמיהו דמן.

מסורת חסידות ברסלב, בביצוע אלון מיכאל.

מסורת חסידות ברסלב, בביצוע ברוך ברנר וצבי זלבסקי.

מסורת חסידות חב"ד, בביצוע משה טולשבסקי.

מסורת חסידות מודז'יץ 1, בביצוע בן ציון שנקר.

מסורת חסידות מודז'יץ 2, בביצוע בן ציון שנקר.

מסורת מזרח קווקאז (היהודים ההרריים), בביצוע קבוצת חזנים.

מסורת מרוקו, בביצוע התזמורת האנדלוסית הישראלית.

מסורת מרוקו, בביצוע טריו קול עוד תוף.

מסורת מרוקו, בביצוע מימון כהן ושמעון אילוז.

מסורת מרוקו, מקאם: ערובי אלג'יר, בביצוע סמי אלמג'ריבי.

מסורת מרוקו, נובה: זרקא-מרוקו-אלג'יר, בביצוע מימון כהן.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: נאוה, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

מסורת ספרד מערב-אמסטרדם, בביצוע אברהם לופז קרדוזו.

מסורת ספרד, מקאם: עג'ם, בביצוע עזרא ברנע.

מסורת פרס – שיראז, בביצוע יקר שוקרי.

מסורת צפון אמריקה - על פי לחן קהילת אבאיודייה, אוגנדה, בביצוע קהילת הדר.

מסורת צרפת, בביצוע אדולף עטיה.

מסורת תורכיה – לחנים ממקורות שונים, בביצוע אבוהב רפאל.

מסורת תורכיה, בביצוע שמואל בן ארויה.

מסורת תימן – שג'אדרה, בביצוע בנימין נחום וחזנים.

מסורת תימן, בביצוע הרב אביעד עקיבה ובניו וחזנים.

8. יה רבון עלם / ר' ישראל נג'ארה

אחד מפיוטיו הנפוצים והמפורסמים ביותר של ר' ישראל נג'ארה, גדול משוררי ישראל מאז ימי תור הזהב בספרד ועד ימינו אנו, שהיה בן למגורשי ספרד ושימש כרבה של עזה במאה ה-16. ר' ישראל נג'ארה היה הראשון שפרץ את הדרך לאימוץ לחנים זרים (בעיקר טורקיים) לפיוטים ושהשפעתו על התפתחות השירה והנגינה בדורו הוא ובדורות שלאחריו היא משמעותית ביותר. אף שלשונו של הפיוט היא ארמית, הוא נעשה אהוב על כל קהילות ישראל, חלקן מזמרות אותו בשבתות ואחרות גם במועדים אחרים. השיר, שהוא שיר שבח לקב"ה, זכה ללחנים רבים, מ"ניגונים", המשתנים מחסידות לחסידות, ועד ללחנים בני זמננו וביצועים של להקות מערביות לא יהודיות בעולם כולו.

עיון בטקסט

מסורת אלג'יר-אורן, בביצוע שמואל כהן.

מסורת אשכנז 2, בביצוע מרסל לנג.

מסורת אשכנז 3, בביצוע יחזקאל צנטנר.

מסורת אשכנז, בביצוע צבי, רזיה ונתנאל זלבסקי.

מסורת אשכנז-אוסטריה 2, בביצוע חיים גלעדי.

מסורת אשכנז-אוסטריה, בביצוע חיים גלעדי.

מסורת אשכנז-אנגליה – לחן: משפחת גולדברג, בביצוע מרסל לנג.

מסורת אשכנז-הונגריה, בביצוע אביגדור הרצוג.

מסורת אשכנז-ליטאים1, בביצוע אברהם קבלקין.

מסורת אשכנז-ליטאים2, בביצוע אברהם קבלקין.

מסורת אשכנז-ליטאים3, בביצוע אברהם צימרמן.

מסורת אשכנז–רוסיה הלבנה, בביצוע אליעזר יסלזון.

מסורת אשכנז–שוויץ, בביצוע מרדכי ויצחק ברום.

מסורת בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע יאיר דלאל.

מסורת בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע משה חבושה.

מסורת בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע נכדי חכם גורג'י יאיר.

מסורת בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע צלאח ודאוד אל-כויתי.

מסורת בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע קבוצת חזנים.

מסורת בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע ר' דוד חלבי.

מסורת בבל, מקאם: ג'הרכא, בביצוע ר' דוד מנחם.

מסורת בבל, מקאם: עג'ם, בביצוע משה חבושה.

מסורת בוכרה, בביצוע אנסמבל מזרח מערב.

מסורת בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב.

מסורת בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב ופיטנים.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע פנחס ראובן פזרקר וקבוצת זמרים.

מסורת חסידות ברסלב, בביצוע יצחק שפירא.

מסורת חסידות סלונים, בביצוע צבי, רזיה ונתנאל זלבסקי.

מסורת חסידות רוז'ין 1, בביצוע פרופ' יעקב רנד.

מסורת חסידות רוז'ין 2, בביצוע פרופ' יעקב רנד.

ישראל – לחן: יונתן כצוף, בביצוע מרסל לנג.

מסורת סוריה (דמשק), בביצוע משה לאטי.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: ראסט, בביצוע בי"כ אוהבי ציון, ירושלים 1960.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: ראסט, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: ראסט סוזנאק, בביצוע חברים מאנסמבל שחרית.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: ראסט, בביצוע פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק.

מסורת ספרד מערב-אמסטרדם, בביצוע חכם שלמה רודריגז פרירה.

מסורת צפון אמריקה – לחן: בתיה שכטר, המאה ה-21, בביצוע בתיה שכטר.

מסורת תוניס, מקאם: נהוונד, בביצוע דוד ריאחי ומקהלת תפארת המזרח.

מסורת תוניס, בביצוע ר' שמעון נטף ור' אליהו גז.

מסורת תימן – שג'אדרה, בביצוע מארי יוסף מזעקי.

9. ידיד נפש / ר' אלעזר אזכרי

פיוט דבקות וכיסופים לאל, שנתייחד לו מקום של כבוד בכל קהילות ישראל, הנוהגות לזמר אותו, עדה עדה ולחניה השונים, אם בקבלת פני השבת ובשבת עצמה, אם בתיקון חצות ובאשמורת הבוקר, בשעה שטרם עלה השחר, שעה שהיא בין חשכה לאורה. זמנים אלו הינם בעלי חשיבות מיוחדת בעם ישראל ופיוטים מעטים "זכו" להתקבל ולהיות מושרים בה.
מחברו של פיוט זה הוא ר' אלעזר אזכרי, המקובל הצפתי בן המאה ה-16, מצאצאי מגורשי ספרד, מחבר "ספר חרדים". בפיוט, הבנוי מארבעה בתים לפי ראשי התיבות של שם הוי"ה, מפעם רגש של דבקות מ"עומקא דליבא".

עיון בטקסט

מסורת אשכנז, בביצוע מתוך פסטיבל הפיוט, 2008 בעיבוד ניצן חן רזאל.

מסורת אשכנז, בביצוע מתפללי קהילת שירה חדשה.

מסורת אשכנז, בביצוע צבי זלבסקי, ברוך ברנר ויאיר הראל.

מסורת בבל, מקאם: נאוה, בביצוע משה חבושה.

מסורת בבל, מקאם: נאוה, בביצוע משפחת החכם גורג'י יאיר בהופעה.

מסורת בוכרה, בביצוע עזרא מלקוב.

הודו-"בני ישראל" (בומביי), בביצוע פנחס ראובן פזרקר וקבוצת זמרים.

מסורת חסידות ברסלב, בביצוע אלון מיכאל.

מסורת חסידות חב"ד, בביצוע אלי ליפסקר.

מסורת חסידות מודז'יץ, בביצוע בן ציון שנקר.

ישראל על פי לחן מרוקאי, בביצוע שולי נתן.

מסורת מרוקו, מקאם: עיראק אלעג'ם, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מסורת מרוקו, נובה: איסתהלאל, בביצוע מתוך מופע שירת הבקשות, ירושלים תשס"ו.

מסורת מרוקו, נובה: ג'ריבת אלחסין, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מסורת מרוקו, נובה: חג'אז אל משרקי, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מסורת מרוקו, נובה: חג'אז אלכביר, בביצוע הרב מאיר עטיה.

מסורת מרוקו, נובה: חג'אז אלכביר, בביצוע ר' חיים לוק ואעייש כהן.

מסורת מרוקו, נובה: רמל אלמאיא, בביצוע ר' אברהם סוויסה ותלמידים.

מסורת מרוקו, נובה: רמל אלמיא-אלג'יר, בביצוע מימון כהן בערב השקת האתר.

מסורת מרוקו, נובה: רמל אלמיא-אלג'יר, בביצוע ר' חיים לוק.

מסורת מרוקו, נובה: רמל אלמיא-אלג'יר, בביצוע שלמה בר.

מסורת מרוקו, בביצוע ר' דוד בוזגלו.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: ביאת, בביצוע קבוצת חזנים - ירושלים, שנות ה-80.

מסורת ספרד ירושלים, מקאם: ראסט, בביצוע בי"כ אוהבי ציון, ירושלים 1960.

מסורת תוניס, בביצוע נתן כהן וקב' פייטנים.

מסורת תוניס, בביצוע ר' שמעון נטף.

מסורת תימן – שג'אדרה, בביצוע מארי יוסף מזעקי.

מסורת חסידות ברסלב, בביצוע ברוך ברנר.

10. אדון הכל / ר' שלום שבזי

פיוט מרכזי במסורת תימן, המושר בשבתות ובשמחות. הפיוט נכתב ע"י ר' שלם שבזי, בן המאה ה-17, גדול פייטני תימן במאות האחרונות. שמו של ר' שבזי חתום בראשי התיבות - אלשבזי ש"צ (ש"צ=שוֹמרוֹ צוּרוֹ). הפיוט משמש כשיר פתיחה הפותח את השירה - הוא משורר על נשמת ישראל, השכינה והקב"ה, וחותם בציפיה לגאולת ציון במהרה.

עיון בטקסט

מסורת מרכז תימן, בביצוע חבורת מורשת.

מסורת תימן – שאג'דרה, בביצוע בנימין נחום וחזנים.

מסורת תימן, בביצוע שלמה דחיאני.

11. מלך גואל ומושיע / ר' משה חוצין

פיוט מרכזי במסורת הבבלית לחודש ניסן בכלל ולפסח במיוחד, שהפך ברבות השנים למעין "המנון" של גאולה, המבשר על חודש ניסן וחג הפסח הקרב ובא. מחברו של הפיוט הוא החכם ר' משה ב"ר צדקה חוצין, שחי בבגדד בסוף המאה ה-18, שהיתה תחילתה של תקופת הפריחה והשגשוג בחיי התורה והרוח בבגדד. ר' משה חוצין היה פייטן פורה אך לידינו הגיעו רק עשרים וארבעה מפיוטיו - רובם שירי שבח ותהלה לאל ופיוטים לחגים. הפיוט משורר את מהלך גאולת מצרים והאירועים המרכזיים בה, במיוחד ליל יציאת מצרים והמצוות שניתנו אז ולדורות, כגאולה ראשונה שהיא "דגם מוקטן" של הגאולה האחרונה העתידה לבוא אף היא בחודש ניסן.

עיון בטקסט

מסורת בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע חגולי שומל דרזי.

מסורת בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע משה חבושה.

מסורת בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע מתוך קהילות שרות.

מסורת בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע ר' דוד מנחם ואלעד גבאי.

מסורת בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע שלמה מועלם ודוד חבה.

מסורת בבל, מקאם: ראהוו ג'הרכא, בביצוע שלמה מעלם.

12. אלי למה עזבתני / ר' דוד בוזגלו

פיוט מרכזי במסורת יהודי מרוקו, אותו חיבר ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו של הדור האחרון ומנהיגה הרוחני של הקהילה בעת שבר ומשבר עם העלייה לארץ. ר' דוד בוזגלו, פייטן ומוזיקאי, עלה ארצה בשנת 1965 ונפטר בה לאחר 10 שנים. על אף עוורונו, פעל במרץ ובמסירות רבה להנחלת מסורת השירה והפיוט והכשיר דור של פייטנים, חלקם פועל בימינו ומוריש את מורשתו לדורות הבאים אחריו. בשירו זה משלב ר' דוד בוזגלו בצורה מתוחכמת חלק מ'"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, אך יותר מכל עולה מהשיר כאבו על גלות השכינה והמקדש החרב.

עיון בטקסט

מסורת מרוקו, נובה: חג'אז אלכביר, בביצוע ר' חיים לוק.