Piyut

הפכו לדף הבית	English
לחיפוש מתקדם

מאגר הפיוטים

מדריך לעולם הפיוט


אלי ציון ועריה מחבר לא ידוע

אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ		כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ
וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק		עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ		בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ
וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל		בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ

עֲלֵי גָלוּת מְשָׁרְתֵי אֵל		נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ
וְעַל דָּמָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ		כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶיהָ

עֲלֵי הֶגְיוֹן מְחוֹלֶיהָ		אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ
וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמַם		וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ

עֲלֵי זִבְחֵי תְמִידֶיהָ		וּפִדְיוֹנֵי בְּכוֹרֶיהָ
וְעַל חִלּוּל כְּלֵי הֵיכָל		וּמִזְבֵּחַ קְטוֹרֶיהָ

עֲלֵי טַפֵּי מְלָכֶיהָ		בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ
וְעַל יָפְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ		בְּעֵת סָרוּ כְּתָרֶיהָ

עֲלֵי כָבוֹד אֲשֶׁר גָּלָה		בְּעֵת חָרְבַּן דְּבִירֶיהָ
וְעַל לוֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ		וְשָׂם שַׂקִּים חֲגוֹרֶיהָ

עֲלֵי מַחַץ וְרֹב מַכּוֹת		אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶיהָ
וְעַל נִפּוּץ אֱלֵי סֶלַע		עֲוִילֶיהָ נְעָרֶיהָ

עֲלֵי שִׂמְחַת מְשַׂנְאֶיהָ		בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ
וְעַל עִנּוּי בְּנֵי חוֹרִין		נְדִיבֶיהָ טְהוֹרֶיהָ

עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה		סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ
וְעַל צִבְאוֹת קְהָלֶיהָ		שְׁזוּפֶיהָ שְׁחוֹרֶיהָ

עֲלֵי קוֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ		בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ
וְעַל רִגְשַׁת מְגַדְפֶיהָ		בְּתוֹך מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ

עֲלֵי שִׁמְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל		בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ
וְעַל תַּחַן יְצַוְּחוּ לָךְ		קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ

על הפיוט

קינה זאת היא הקינה האחרונה בסדר הקינות של האשכנזים, והיא הקינה היחידה שנוהג הקהל כולו לשיר בלחן קצוב (ולא בניגון נוסח, רצ'יטטיב). המשורר פונה אל ציון, שכאבה משול כאן מצד אחד לכאבה של היולדת, כאב המביא עמו חיים חדשים, ומצד שני לאסונה של בתולה שהספיקה להתאלמן עוד קודם שמומשה בריתה עם בעל נעוריה. הפיוט כולו הוא קריאה לציון לילל ולקונן על שברה ואסונה. לאורכו נמנית רשימת אסונותיה של ציון, סיבות אבלה, הבנויה על המלים הפותחות כל שורה "עלי" ו"ועל" לסירוגין. רשימת הפורענויות מסודרת על סדר הא"ב, על הדרך שבה בנויים רוב פרקיה של אם הקינות – מגילת איכה. צורה ספרותית זו מעידה על היקפו המלא של האסון שפקד את העם. רק בבית האחרון מסתבר שהפיוט אינו מהווה רק פנייה אל ציון לזעוק את זעקתה, אלא גם פנייה לאלוהים להקשיב לזעקה זו, שכן באסונה של ציון מתחלל גם שמו של האל.
הפיוט פותח כל בית במלה עֲלֵי ומסיים בחרוז "הָ" ובכך מעצים ומהדהד קולות של שבר, אנחה ויללה - אנו כמו שומעים אָה, אַי, אַלְלַי.

דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות

פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר

מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר

החיפוש באתר זה הוא בשיתוף