English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אש תוקד בקרבי ר' אברהם אבן עזרא
ספרד מאה 12
אֵשׁ תּוּקַד בְּקִרְבִּיבְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִיצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וְקִינוֹת אָעִירָהלְמַעַן אַזְכִּירָהצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
אָז יָשִׁיר משֶׁהשִׁיר לֹא יִנָּשֶׁהבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וִיקוֹנֵן יִרְמְיָהוְנָהָה נְהִי נִהְיָה בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
בֵּיתִי הִתְכּוֹנַןוְשָׁכַן הֶעָנָןבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וַחֲמַת אֵל שָׁכְנָהעָלַי כַּעֲנָנָהבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
גַּלֵּי יָם הָמוּוְכַחוֹמָה קָמוּבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
זְדוֹנִים שָׁטָפוּוְעַל רֹאשִׁי צָפוּבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
דָּגָן מִשָּׁמַיִםוְצוּר יָזוּב מַיִםבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
לַעֲנָה וְתַמְרוּרִיםוּמַיִם הַמָּרִיםבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵבסְבִיבוֹת הַר חוֹרֵבבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
קָרוּא אֱלֵי אֵבֶלעַל נַהֲרוֹת בָּבֶלבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
וּמַרְאֶה כְּבוֹד יְיָכְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת לְפָנַיבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וְחֶרֶב לְטוּשָׁהלַטֶּבַח נְטוּשָׁהבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
זֶבַח וּמִנְחָהוְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָהבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
סְגֻלַּת אֵל לְקוּחָהכַּצּאֹן לַטִּבְחָהבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
חַגִּים וְשַׁבָּתוֹתוּמוֹפְתִים וְאוֹתוֹתבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
תַּעֲנִית וָאֵבֶלוּרְדֹף הַהֶבֶלבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
טוֹבוּ אֹהָלִיםלְאַרְבַּע הַדְּגָלִיםבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
אָהֳלֵי יִשְׁמְעֵאלִיםוּמַחֲנוֹת עֲרֵלִיםבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
יוֹבֵל וּשְׁמִטָּהוְאֶרֶץ שׁוֹקֵטָהבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
מָכוּר לִצְמִיתוּתוְכָתוּב לִכְרִיתוּתבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
כַּפֹּרֶת וְאָרוֹןוְאַבְנֵי זִכָּרוֹןבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וְאַבְנֵי הַקֶּלַעוּכְלֵי הַבֶּלַעבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
לְוִיִּים וְאַהֲרֹנִיםוְשִׁבְעִים זְקֵנִיםבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
נוֹגְשִׂים וּמוֹנִיםמוֹכְרִים וְקוֹנִיםבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
מֹשֶׁה יִרְעֵנִיוְאַהֲרֹן יַנְחֵנִיבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וּנְבוּכַדְנֶצַּר הָרַעוְטִיטוּס הָרָשָׁעבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
נַעֲרֹךְ מִלְחָמָהוַייָ שָׁמָּהבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
רָחַק מִמֶּנּוּוְהִנֵּה אֵינֶנּוּבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
סִתְרֵי פָרֹכֶתוְסִדְרֵי מַעֲרָכֶתבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
חֵמָה נִתֶּכֶתעָלַי סוֹבֶכֶת בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
עוֹלוֹת וּזְבָחִיםוְאִשֵּׁי נִיחוֹחִיםבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
בַּחֶרֶב מְדֻקָּרִיםבְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִיםבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
פַּאֲרֵי מִגְבָּעוֹתלְכָבוֹד נִקְבָּעוֹתבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
שְׁרִיקוֹת וּתְרוּעוֹתלְקָלוֹן וּזְוָעוֹתבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
צִיצַת הַזָּהָבוְהַמְשַׁל וָרַהַב בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
אָפֵס הָעֵזֶרוְהֻשְׁלַךְ הַנֵּזֶרבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
קְדֻשָּׁה וּנְבוּאָהוּשְׁכִינָה נוֹרָאָהבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
נִגְאָלָה וּמוֹרְאָהוְדָוָה וּטְמֵאָהבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
רִנָּה וִישׁוּעָהוַחֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעָהבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וְזַעֲקַת עוֹלָלעִם נַאֲקַת חָלָלבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָהוְכָלִיל וּקְטוֹרָהבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וֶאֱלִיל וְתוֹעֵבָהוּפֶסֶל וּמַצֵּבָהבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
תּוֹרָה וּתְעוּדָהוְסֵדֶר הָעֲבוֹדָהבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וְחֶסְרוֹן הַתַּלְמִידוּבִטוּל הַתָּמִידבְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
אֵל אֱלוֹהֵי הַצְּבָאוֹתיַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹתבְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
וְיָשִׁיב שְׁכִינָתוֹאֶל צִיּוֹן וַעֲבוֹדָתוֹלְתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם
על פי המסורת האשכנזית בית זה מחליף את שני הבתים הקודמים:
תּוֹרָה וּתְעוּדָהוּכְלֵי הַחֶמְדָהבְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם
קוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָהוְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָהבְּשׁוּבִי לִירוּשָׁלַיִם

גרסת הדפסה 		 
על הפיוט
   קינה הנאמרת בתפילת שחרית של תשעה באב בכל המסורות - אשכנז וספרד. בכל הסידורים לא מצוין שם המחבר וקינה זו נחשבת לקינה שמחברה אינו ידוע, אולם פרופ' ישראל לוין, שהוציא מהדורה מדעית של שירי אבן עזרא, מייחס שיר זה לראב"ע. הנוסח המובא כאן הוא לפי הגרסה המובאת בספר זה. הנוסחים השונים במקצת בהם מושרת הקינה במסורות השונות יש להם על מה להסתמך והם מופיעים בכתבי היד השונים של קינה זו.
בקינה, הכתובה על פי סדר הא"ב, מקביל המשורר את יציאת עם ישראל ממצרים - מגלות לגאולה - ליציאה מירושלים לגלות בעקבות החורבןיציאת מצרים מתוארת כזמן של כינון האומה, זמן של קירבה לקב"ה וחיים במציאות ניסית, לעומת היציאה מירושלים לגלות, המתוארת כהרס וכשבירת המציאות. הפיוט בנוי על המדרש באיכה זוטא יט (מובא בילקוט שמעוני איכה): כשיצאו ישראל ממצרים אמר משה (תהלים קיד, ב): "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" - וכשיצאו ישראל מירושלים אמר ירמיה (איכה ד, טו): "סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ סוּרוּ סוּרוּ" וגו' (צאו משם). כשיצאו ישראל ממצרים אמר משה (תהלים קיד, ג): "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר" - וכשיצאו ישראל מירושלים אמר ירמיה (תהלים קלז, א): "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ"... כשיצאו ממצרים בשירה יצאו, שנאמר (שמות טו, א): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" - וכשיצאו מירושלים בבכיה יצאו,שנאמר (איכה א, ב): "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָה". הקינה מסתיימת בתקווה לגאולה העתידה, מתוך חיבור בין מצרים לירושלים - לעומת הניגוד ביניהן לאורך כל הקינה: יַרְאֵנּוּ נִפְלָאוֹת בְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם וְיָשֵׁב שְׁכִינָתוֹ אֶל צִיּוֹן וַעֲבוֹדָתוֹ אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם.		    


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום