English
 
   לחנים הזמנה לפיוט מאגר הפיוטים והלחנים
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה
 
 
בליל זה יבכיון מחבר לא ידוע
בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנַי
לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ
בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים
נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעֱנָשִׁים
לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים
וְנֶחֱרַב הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים
וְגַם נִלְכְּדָה בִיתֵר וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים
בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת יְיָ
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ
בְּלֵיל זֶה תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת
וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת
וְעוֹרֶכֶת בָּכוֹת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת
כִּי נִשְׂרַף בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת
וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת יְיָ
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ
בְּלֵיל זֶה הֶגְלָנִי וְאֶת בֵּיתִי הֶחֱרִיב
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בִּשְׁעַת הַמַּעֲרִיב
אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב
וְנִכְנַס הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב
וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה יְיָ
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ
גרסת אשכנז - על פי גולדשמיט
בליל זה יבכיון
בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָּנַי
לֵיל חָרַב קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ
בְּלֵיל זֶה תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת
וּמִבֵּית אָבִיהָ בְּחַיִּים מָבְדֶּלֶת
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת
וְהָלְכָה בַּשִׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת
בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בָּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת
וְאֵשׁ גַּם גַּחֶלֶת יָצְאָה מֵאֵת יְיָ
בְּלֵיל זֶה הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחֱרָבָה
וּבַת לֹא רֻחָמָה וּבַת הַשּׁוֹבֵבָה
הֻשְׁקָתָה מֵי רֹאשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה
וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה
גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ
וּבְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ
בְּלֵיל זֶה קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת
לְחָרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת
בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִּי אֲפָפוּנִי צָרוֹת
וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת
בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לַדּוֹרוֹת
יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת יְיָ
בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאֹרעות
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת
יוֹם מוּכָן הָיָה לִפְגֹּעַ פְּגָעוֹת
וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת
קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְיָ

גרסת הדפסה
 
stop play
  
על הפיוט   
   קינה זו פותחת את סדר הקינות (לפי נוסח עדות המזרח וצפון אפריקה) הנאמרות בליל תשעה באב לאחר תפילת ערבית, והיא מעמידה במרכזה את יום תשעה באב כיום המוּעד לפורענויות, החל מדור המדבר וכלה בשאר הפורענויות שאירעו לעם ישראל בתאריך זה במהלך הדורות.
הבית הראשון של הקינה מדבר כולו בגוף ראשון ונע בין זיהוי של הדובר מכמה פנים - המשורר, היחיד, כמייצג את עם ישראל; עם ישראל המדבר בלשון יחיד ובגוף ראשון, או - הקב"ה עצמו, המתאבל אף הוא על החורבן והגלות. תפיסה זו משוקעת במדרש ובגמרא, למשל במסכת ברכות ג, ע"א, שם מסופר על ר' יוסי שנכנס להתפלל בחורבה אחת מחורבות ירושלים ופגש שם באליהו הנביא ששאלו: "...ואמר לי, בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות...".
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות
פיוט השבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

סמל אקום