English
 
 
  
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
ישן אל תרדם ר' יהודה הלוי
ספרד מאה 11-12
יָשֵׁן אַל תֵּרָדַםוַעֲזֹב הִתְלַהְלְהֶךָ
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָםוְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קָדַםכְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ
דַּי לָךְ מַה לְּךָ נִרְדָּםקוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ
הָקֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיווְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו
וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיותְּלוּיִים בִּזְרוֹעוֹתָיו
וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו
וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיווְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו
פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָוְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ
וְצֵא בַּחֲצוֹת הַלֵּילוֹתבְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת
אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹתוְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת
לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹתוִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת
לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹתוְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת
דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹתעַד אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ
דְּמָעוֹת תַּזִּיל עֵינְךָוְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים
וְהִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנְךָוְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים
וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָוְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים
כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנְךָלְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים
וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנְךָהִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ
דַּלִּים עָפָר יְסוֹדָםהַחָכְמָה מֵאַיִן
וּמוֹתַר הָאָדָםמִן הַבְּהֵמָה אַיִן
רַק לִרְאוֹת צוּר כְּבוֹדָםרְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן
וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָםהַטּוֹבִים מִיַּיִן
כִּי כֵן בָּשָׂר וָדָםתִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ
יָהּ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶהאֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָּעַל
הַמֵּמִית וּמְחַיֶּהמוֹרִיד שְׁאוֹל וַיַּעַל
עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵהוַעֲזֹב מֶרֶד וּמַעַל
לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּהוּמַה לְּמַטָּה וּמַה לְּמַעַל
וְאוּלָם תָּמִים תִּהְיֶהעִם ה' אֱלֹהֶיךָ
נוסח השיר על פי שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   פיוט זה של ר' יהודה הלוי פותח בחלק מהמנהגים את סדר הסליחות. בדומה לפיוט האנונימי בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם, גם בפיוט הזה משתמש ריה"ל בקריאתו של רב החובל ליונה הנרדם בירכתי האניה - מַה לְּךָ נִרְדָּם? קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ! שני הפיוטים הללו הקוראים לאדם להתעורר מוצבים בראש סדר הסליחות ולא בכדי. הקריאה להתעורר היא לא רק מקורי השינה שבעיניו של האדם שקם עם חצות הלילה או השכם בבוקר לסליחות, אלא משנתו בעולם הזה. המלה הראשונה בה פונה ריה"ל פונה אל האדם היא: יָשֵׁן - והקריאה אל אותו אדם ישן היא להיזהר שלא לשקוע בתרדמה. רק אחרי כן קורא לו המשורר להתעורר, אל עצמו ואל האל, להצליח להגיע אל ראיית הלב ולא לראות רק בראייה הראשונית של מה שעינינו רואות - כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.    


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום