אחד מהפיוטים הקדומים ביותר הידועים לנו ומשערים שהוא מתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום. הפיוט, שכמו פיוטים אחרים מאותה תקופה אינו מחורז, בנוי לפי סדר הא"ב והוא משורר ומשבח לאל בורא העולם. הפיוט נזכר לשבח בספרי הקדמונים והוא נכנס לסדר התפילה של כל קהילות ישראל, השרים אותו בלחנים שונים במסגרת ברכת "יוצר אור" (הברכה הראשונה מתוך שתי הברכות הנאמרות בתפילת שחרית לפני קריאת שמע) בתפילת שחרית של שבת ושל חג.
הנושא המרכזי בפיוט, בריאת המאורות, הוא עיקר עניינה של ברכת 'יוצר אור', המגיבה לעליית השחר של היום החדש באזכור בריאתם הקדמונית של המאורות על ידי הקב"ה, הלא הוא 'יוצר אור ובורא חושך... יוצר המאורות', כלשון מטבעות הפתיחה והחיתום של הברכה בתפילה. הנושא הנוסף העולה באמצע הפיוט ושב ונזכר בטורו החותם, פמלית היצורים השמיימיים המהללים את האל, מתקשר ישירות אל חטיבת הקדושה המשולבת בתוך ברכת היוצר ('קדושת היוצר') המתארת את עבודת הקודש השמימית שעורכים לפני הקב"ה 'האופנים וחיות הקודש'.