| |
|
קריה יפהפיה  ר' זכריה אלצ'אהרי
תימןמאה 16 |
|
| קִרְיָה יְפֵהפִיָה מָשׂוֹשׂ לְעָרַיִךְ
| | עִיר נֶאֱמָנָה אַתְּ לְמַלְכֵּךְ וְשָׂרַיִךְ
| | | יוֹם אֶזְכְּרָה יִפְעַת רַבַּת צְבָאַיִךְ
| | לָךְ כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׁכֹּן חֲצֵרָיִךְ
| | | מִי יִתְּנֵנִי נָא אָעוּף כְּמוֹ יוֹנִים
| | אֶשַּׁק אֲבָנַיִךְ אָחוֹן עֲפָרָיִךְ
| | | לֹא שָׁקְטָה נַפְשִׁי מִיּוֹם נְדוֹד רַעְיָה
| | מִיּוֹם גְּלוֹת בָּנִים מִבֵּית מְגוּרָיִךְ
| | | אַפִּיל תְחִנָּתִי לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם
| | יָקִים שְׁעָרַיִךְ יִבְנֶה דְבִירָיִךְ
| | | נִרְאֶה בְּשִׂמְחָתֵךְ כִּימֵי שְׁנוֹת עוֹלָם
| | עֵת בּוֹא יְשׁוּעָתֵךְ לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ
| | | אָז תִשְׂמְחִי לָעַד וּבֶטַח תֵּשְׁבִי
| | יִרֶב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ מִכָּל עֲבָרַיִךְ
| | אָנָא...
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| ||
| | שירו של ר' זכריה אלצ'אהרי, בן המאה ה-16, הנוסע התימני הגדול שהגיע אף לארץ ישראל במסעותיו, והיה מראשוני המקובלים בתימן. אין לדעת אם שיר זה של געגועים וכיסופים לירושלים נכתב לפני ביקורו בה, אך אולי יש נחמה כלשהי בידיעה שלפחות זכה להגיע אל מושא חלומותיו, אולי כמו משורר ציון נודע שקדם לו, הלא הוא ר' יהודה הלוי, שביקש להגיע לארץ ישראל, ועל פי האגדה מצא את מותו בירושלים.
הקשר בין שני הפייטנים לא תם בפרטים ביוגרפיים אלה, אלא נחשף במלוא היקפו מתוך השיר שלפנינו: 'קריה יפהפיה' הוא אחד מעשרות רבות של פיוטים שנכתבו בהשראת 'ציון הלא תשאלי' לריה"ל, ושמרו על משקלו, על חריזתו ועל תכניו; משוררנו אף הגדיל לעשות, וחתם שישה מתוך שבעה טורי שירו במילים מתוך שירו המקורי של ריה"ל. עבור קוראי שירה מודרנית, החיים בתרבות שמקדשת את החידוש, עשויה תופעה זו להיראות משונה מעט; אך נדמה כי עבור ר' זכריה אלצ'אהרי, כפייטנים אחרים, הדיאלוג עם ריה"ל הוא כעין 'חובה קדושה', המחברת אותו למסורת השירה העברית לדורותיה, ומעניקה לכל משפט ומילה בשירו עומק ותהודה הנפרשת על פני מאות בשנים. בפיוט שלפנינו אין מדובר רק בצירופה של חוליה נוספת לשרשרת שירת הקודש העברית, כי אם בצירופה של חוליה נוספת לשרשרת הכיסופים לציון; ונמצא, שפייטננו תורם מדמעתו שלו לנאד הדמעות ההולך ומתמלא מדור לדור, ומוסיף לה מתקוותו: "אָז תִשְׂמְחִי לָעַד וּבֶטַח תֵּשְׁבִי / יִרֶב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ מִכָּל עֲבָרַיִךְ".
| |
|
|
