English
 
 
  
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אל חביבי אשר מזרחי
ירושלים-תוניס מאה 20
אֵל, חֲבִיבִי, יָהּ, אָנָּא בְּנָעִים הוֹשִׁיבֵנִי נָא
אֵל, לִמְעוֹנִי בְּמוֹעֲדוֹ יִרְאֶה וְיִגָּלֶה כְבוֹדוֹ
יֹאמְרוּ הַמְּיַחֲלִים לַחֲסָדָיו אֵין בִּלְעָדוֹ
תְּרִיבוּן עַל מָה עִמָּדִי לֹא תּוּכְלוּ עֲמֹד נֶגְדִּי
אֵלִי מָגֵן בַּעֲדִי בְּעֵת צָרָה אֵין בִּלְעָדוֹ
עֲדָתִי בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ עַמִּים בִּפְנֵיהֶם נָפָלוּ
רָעֲדוּ וְגַם נִבְהָלוּ תַּמּוּ, כָּלוּ
מִיַּלְדּוּתִי אֲהַבְתָּנִי יוֹם וָלֵיל לֹא עֲזַבְתָּנִי
עַתָּה לְמַפְרִיעַ שַׂמְתַּנִי בֵּין עַמִּים חוּסָה נָּא

גרסת הדפסה 		 
על הפיוט
   שיר לפסח ולחודש ניסן במסורת יהודי חאלב. המילים חוברו ע"י אשר מזרחי והלחן ע"י רחמים עמאר, ששירים רבים שלהם נכנסו לרפרטואר הספרדי-ירושלמי וחלקם התקבלו גם בקרב שאר העדות. בפיוט פונה המשורר לאל בביטוי של קירבה - חֲבִיבִי - וחוזר ומבקש - אָנָּא, נָא - שהקב"ה יחוס על עמו ויגאל אותו. הפזמון החוזר - אֵל חֲבִיבִי יָהּ אָנָּא - מוסיף לתחושת הבקשה והתחינה העולה מפיוט זה, תחושה שבאה לידי ביטוי בלחן, המגיע לשיא בבית האחרון כאשר הקהל עונה בקריאה של "יוֹם וָלֵיל לֹא עֲזַבְתָּנִי", כמענה לסולן ששר - "מִיַּלְדּוּתִי אֲהַבְתָּנִי יוֹם וָלֵיל לֹא עֲזַבְתָּנִי".    


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום