המצה, המכונה לחם עוני, הינה אחד העניינים המהותיים של חג הפסח. מרכזיותה באה לידי ביטוי הן בהכנות לחג והן במהלך החג עצמו. לחם העוני, שאוכלים בפסח, הוא זכר ללחם שאותו אכלו אבותינו בצאתם ממצרים, כאשר בצקם לא תפח. לחם העוני הוא פשוט, ללא תוספות ולפיכך הוא מסמל את הדבקות למהות, לעצמיות, את הראשוניות – את מצבו של האדם ושל העם בצאתם לגאולה - לידה של העצמיות – ללא התוספות הממסכות, המייפות מחד גיסא, אך המסתירות מאידך גיסא.
פיוט זה פותח את סדר מגיד בכל קהילות ישראל. זהו אחד הטקסטים המזוהים ביותר עם חג הפסח, אף על פי שהוא נאמר בארמית. הטקסט פותח בהצגת המצה – הסמל המרכזי של חג הפסח, והזמנה של כל מי שרוצה לבוא ולהצטרף לסדר.
עקבו אחרינו בפייסבוק 
מתוך ההגדה של פסח
