English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
התקוה נפתלי הרץ אימבר
גליציה-ניו יורקמאה 19-20
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה
לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה
כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
יִזְּלוּ כְגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים עַל קִבְרֵי אָבוֹת
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...
כָּל עוֹד חוֹמַת מַחֲמַדֵּנוּ
לעֵינֵינוּ מוֹפַעַת
וְעַל חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...
כָּל עוֹד מֵי הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְדוֹתָיו יִזֹּלוּ
וּלְיַם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּ
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...
כָּל עוֹד שָׁמָּה עֲלֵי דְּרָכִים
שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם
עוֹד בַּת צִיּוֹן בּוֹכִיָּה
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...
כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת
וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת
עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...
כָּל עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ
רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ
וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ
עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...
כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת הַלְּאֹם
בַּלֵּב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוּוֹת גַּם הַיּוֹם
כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...
שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ
כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ!
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   ההמנון הלאומי של מדינת ישראל מבוסס על בתיו הראשונים של שירו של נפתלי הרץ אימבר (גליציה 1856-ניו יורק 1909), "תקוותנו", שנדפס בין השנים 1876-1877. ‎השיר הושר כשיר משירי חיבת ציון משנת 1890, ובקונגרס הציוני הששי הושר כמחאה נגד תוכנית אוגנדה. כהמנון התנועה הציונית התקבל השיר רק בקונגרס הציוני ה-18, שהתקיים בשנת 1933. כשהוקמה המדינה, שר אותו דוד בן גוריון, והוא הפך להמנון המדינה.
השיר המקורי נשא אופי דתי מובהק, ואולם הפיכתו להמנון התאפשרה כנראה בעקבות החלפת השורות האחרונות של הפזמון - "לשוב אל ארץ אבותינו, לעיר בה דוד חנה", במילים: ''להיות עם חפשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים'', לפי הצעה שהציע ד''ר כהן-מטמון בשנת 1905. תיקון זה התקבל רק בארץ, ואילו בגולה המשיכו לשיר במשך למעלה מחמשים שנה את הנוסח המקורי שלו. לצד שינוי זה בחרו מי שסיגל את השיר למעמדו כהמנון לוותר על יתר בתיו של השיר. בבתים אלו באה לביטוי המיה דתית בת דורות - התרפקות על קברי אבות, דמעות על חורבן המקדש ובת ציון הבוכיה בין חרבות ירושלים, מוטיבים היונקים מאם הקינות - מגילת איכה, מקינות שנאמרו על ידי אבלי ציון לדורותיהם ומעולם הפיוט בכלל. מתוך מגמה חילונית מובהקת הוסר מהמנונה של המדינה שהקים העם ששב לארצו אחר אלפיים שנות גולה כל ביטוי לתודה לאל, הלל או הזכרה של שם שמים.
עם זאת השיר התקבל בקהילות שונות במסגרת התפילה כמין פיוט. לחן המנגינה משמש למזמור "שיר המעלות" בתפילות יום העצמאות, ובקהילות מסוימות נהוג לשיר את השיר עצמו, על מילותיו, בנקודת שיא בתפילות השנה - בסוף תפילת נעילה של יום הכיפורים. לפי מאמרו של א' ארנד השיר התקבל כפיוט בקרב יהודי צפון אפריקה החל מראשית המאה ה-20, ואף הודפס במסגרת פיוטי הגאולה החותמים את ההגדה של פסח ג'רבאית.
בנוסף ניתן למצוא אותו חותם את ההוצאות הראשונות של ספרי פיוטים מרכזיים בקהילות יהודי המזרח: ספר השירים של יהודי בבל (הוצאת בקאל) וספר שירי זמרה של יהודי חלב בירושלים.
במרכזו של השיר, כמו במרכזם של פיוטי גאולה רבים - הכיסופים לגאולה. ברור כי זהו שיר של עם שאינו גאול. מעניין שאף על פי כן נבחר השיר לשמש כהמנונה של מדינה ריבונית וחפשית. אכן, בתיו האחרים של השיר מטעימים עוד יותר את תחושת הגלות ומתארים את החורבן, האבל והכאב בפרוטרוט, ולאחר כל תיאור כזה שב הפזמון ומזכיר כי לא אבדה התקווה לשוב מן הגלות.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום