שיר ממסורת יהודי טוניס, אותו חיבר אשר מזרחי ללחן של שיר ערבי. המשורר בחר לכתוב את שירו מפי הדוד, הפונה לרעיה במילות חיבה וברוך וקורא לה לשוב למולדת, לשוב אל דודהּ, לחדש ימיה כקדם. שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ הוא קורא לה, לא רק אל המקום הפיזי, הממשי, אלא אל מקורה, אל עצמיותה. אשר מזרחי עצמו ברח מארץ ישראל לתוניס מאימת הצבא הטורקי ושם עשה את רוב שנותיו. למולדת הוא שב בסוף ימיו, אחרי מלחמת ששת הימים, ונפטר בירושלים כמעט מיד לאחר שובו.