פיוט קדום זה נאמר לאחר תקיעות שופר דמעומד, כלומר לאחר התקיעות הנתקעות במהלך תפילת המוסף של ראש השנה. במרכזו עומד המשפט הנערך ביום זה, אך לצדו נזכר מוטיב מרכזי נוסף ביום ראש השנה – יום בריאת האדם. במשפט הפותח את הפיוט נזכרת בריאת העולם בדימוי הנדיר של היריון ולידה. בהתאם לכך, גם בפנייה אל שופט הכול, מזכירים המתפללים שהוא עשוי לשפטם לא רק בתור עבדים העומדים לשיפוטו אלא גם כבנים. המתפללים אינם יודעים מה תהיה גישת השופט הנשגב והקדוש אליהם, ומכאן אימתם.
עקבו אחרינו בפייסבוק 
מחבר לא ידוע
