Piyut

הפכו לדף הבית	English
לחיפוש מתקדם

מאגר הפיוטים

מדריך לעולם הפיוט


בר יוחאי ר' שמעון לביא ספרד-טריפולימאה 15-16

בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ		שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ

בַּר יוֹחַאי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ		נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ
נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ		חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ

בַּר יוֹחַאי מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ		יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ
בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ		שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ

בַּר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים		לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים
אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים		הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ

בַּר יוֹחַאי וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים		עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים
סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים		נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ

בַּר יוֹחַאי נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה		וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה
וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ		שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ

בַּר יוֹחַאי לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ		הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ
גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ		תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ

בַּר יוֹחַאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים		קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים		קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ

בַּר יוֹחַאי יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה		הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְּנִימָה
לֵב (שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם) נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה		אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ

בַּר יוֹחַאי אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה		יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ
תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ		נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ

בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ		אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ		לְבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ

על הפיוט

פיוט מסתורין זה חובר על ידי המקובל ר' שמעון לביא, והוא זכה לתפוצה עצומה בקרב כל קהילות ישראל. דומה שאין עוד טקסט קבלי שחדר לתודעת הציבור הרחב כמו שעשה זאת הפיוט בר יוחאי, ועם זאת עדיין נותר הוא רזא דרזין.
עניינו של הפיוט הוא שבח לר' שמעון בר יוחאי והוא מתאר את עלייתו של רשב"י מספירה לספירה. אם בבית הראשון בר יוחאי הוא ככהן הנושא ציץ נזר הקודש, הרי בבית האחרון העם לומדי סודותיו הם כבר כהניו שלו, הנושאים חושן אורים ותומים ונעזרים בו בלימודם.
הפיוט משופע בדימויים ובביטויים ציוריים יפהפיים שעל אף היותם מושגים קבליים הם ניתנים להבנה גם ברמת הפשט או הציור - קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, לִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ לִלְקוֹט מֶרְקָחִים, כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ - ואולי זהו סוד קסמו של הפיוט, שעל אף כתב הצופן הקבלי שבו, רזיותו הבלתי מובנת והיותו כולו סוד מושך אליו את לבות יודעי ח"ן ופשוטי העם כאחד ומעורר את הדמיון. הקורא את הפיוט והשר אותו כמו רואה מול עיניו את הציורים שמצייר המשורר במלותיו, את דמותו המסתורית של בר יוחאי.
הפיוט זכה למעמד חשוב במיוחד והוא מושר בליל שבת, אם לפני קבלת שבת ואם לאחר תפילת ערבית או במהלך ליל השבת. בל"ג בעומר, יום ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי, זהו הפיוט המרכזי. יש קהילות הנוהגות לשיר אותו גם במעמד ברית המילה. חשיבותו של השיר גם בכך שהוא המייסד של סוגה שלמה של שירים בשבח רשב"י ושל שירים קבליים בשירת פייטני צפון אפריקה.
מקובל לייחס את הפיוט לר' שמעון לביא, שגורש מספרד במחצית המאה ה-15 והגיע לצפון אפריקה. בשנת ש"ט (1549) עבר בטריפולי בדרכו לארץ ישראל אך משראה שיהדות זו זקוקה לו נשתקע בה והפך לרבה של לוב. חיבורו הידוע ביותר של ר' שמעון הוא "כתם פז", פירוש על ספר הזוהר. לצד היותו מקובל וחכם חיבר ר' שמעון שירים רבים, בכולם משוקעים ענייני סוד וקבלה.
לאחרונה הציג חוקר הקבלה, פרופ' יהודה ליבס, גישה המנסה לזהות את מחברו של הפיוט עם מקובל אחר, ר' שמעון בן לביא, שחי כנראה בארץ ישראל (ראו הרחבה על כך ב"עיון בפיוט").

דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות

פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר

מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר

החיפוש באתר זה הוא בשיתוף