פיוט המושר בפי יהודי מרוקו בשירת הבקשות של פרשת תולדות ובפי יהודי אלג'יר בחג השבועות ובשמחת תורה. זהו שיר אהבה המושם בפיו של האל כלפי אהובתו, המכונה כאן בכינויים מתוך שיר השירים: אחותי כלה, צביה. הוא קורא לה להשקותו יין טוב, להתעורר, לזמר ולדבר שיר, שיר שיעורר את האהבה, את החיבור.
יין ושיר משולים לתורה ולכן בחרו יהודי אלג'יר לשורר את הפיוט בכל אירוע שבו התורה נמצאת במרכז, להיזכר ולהזכיר את אהבת הנעורים ואת ברית הזוגיות שנכרתה בסיני עם קבלת התורה.
עקבו אחרינו בפייסבוק 
סימן יצחק
