English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אנא בכח מיוחס לר' נחוניא בן הקנה
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְֶךָ תַּתִּיר צְרוּרָה
קַבֵּל רִנַּת עַמְֶּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְֶךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ תָּמִיד גָּמְלֵם
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   אנא בכח פרץ אל התודעה הישראלית עם לחנו וביצועו של עובדיה חממה וזכה מאז למעמד קאנוני ממש. תפילה קדומה זו, שבמרכזה תחינה שה' ישמע זעקת ישראל ויבוא לעזרתם, מיוחסת לר' נחוניא בן הקנה, תנא בן המאה הראשונה לספירה.
הטקסט בנוי משבעה פסוקים, שבכל אחד מהם שש מילים, כך שבסך הכל יש ארבעים ושתיים מילים אשר ראשי התיבות שלהן הן האותיות של שם בן מ"ב – אחד משמותיו הנסתרים של הקב"ה. על פי תורת הסוד כל אות מאותיותיו של שם זה מייצגת – כפי שמופיע ברוב סידורי התפילה – דרגה אחת מתוך שבע הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות שעליהן מושתת הבריאה. על פי הקבלה מ"ב האותיות האלה הנאמרות בסדר הזה באמצעות מילות "אנא בכוח" הן מעין צופן סודי המסוגל לפתוח את מקור הכוח האלוהי המקיים את ישראל ואת העולם כולו.
בשל משמעותו זו של השם הקדוש הזה, השתבץ הפיוט בתפילות ובמעמדים בעלי אופי קבלי. יש האומרים את הפיוט לפני השינה, קודם שהנשמה עולה למקום מחצב הנשמות (לפי תיקוני זוהר), ויש האומרים אותו קודם פטירתו של אדם מן העולם, לאחר אמירת וידוי. בחלק מהמנהגים נוהגים לומר אותו לפני "לכה דודי" בליל שבת, הנחשב לזמן עליית העולמות. כמו כן נוהגים לומר את הפיוט לאחר אמירת פרשת הקרבנות בתפילת שחרית ובסדר ספירת העומר. הפיוט מופיע גם בקמעות ובלוחות "שיויתי" בבתי כנסת.

המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אינו מגוף התפילה, והוא נוסף בסופה, מכיוון שהטקסט רומז לשם ה', ומשפט זה נאמר בד"כ לאחר הזכרת שם ה'. נהוג לומר משפט זה בלחש.
הסופר חיים באר במאמרו כאן באתר סובר ש"אנא בכח" זכה במעמד שזכה בזכות איכויותיו השיריות יוצאות הדופן ובעיקר בזכות הצירוף המופלא "אנא בכח" הכורך יחדיו שתי הוויות כה מנוגדות, עוצמה ורכות, תוקף ותחינה ועושה אותן למהות אלוהית אחדותית.
השירה העברית החדשה נשבתה בקסמו של הצירוף הזה וכמה משוררים עבריים עשו אותו אבן פינה בשיריהם. עוד על כך במאמרו של חיים באר ובמאמרים נוספים באתר על אודות הפיוט.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום