אחד מפיוטיו הנפוצים והמפורסמים ביותר של ר' ישראל נג'ארה, גדול משוררי ישראל מאז ימי תור הזהב בספרד ועד ימינו אנו, שהיה בן למגורשי ספרד ושימש כרבה של עזה במאה ה-16. זהו אחד מפיוטי השבת המרכזיים בכל המנהגים על אף שהשבת כלל איננה נזכרת בפיוט. השיר כתוב ארמית, מה שלא הפריע לו לחדור למנהגי השירה של כל הקהילות – ספרדיות ואשכנזיות. השיר, שהוא שיר שבח לקב"ה, זכה ללחנים רבים. על התפוצה הרחבה שלו מעידה רשימת ההקלטות העשירה כאן באתר (מעל 50 הקלטות שונות). ככל הנראה זהו פיוטו היחיד של ר"י נג'ארה המושר גם בקהילות האשכנזיות.