פיוט זה, כמו עוד כמה פיוטי הימים הנוראים, מושר פעם אחת בשנה - בסדר הסליחות הנאמרות לאחר תפילת ערבית של יום הכיפורים בקהילות הספרדיות.
שלא כמו פיוטים אחרים, החוזרים ונשנים במהלך חודש אלול ויום הכיפורים (כמו למשל "אדון הסליחות" ו"עננו") פיוט זה, בשל הופעתו הנדירה ואופן ביצועו העוצמתי, מותיר רישום בלב המתפלל - הקהל העונה לעומת החזן אחרי כל בית בקריאה-זעקה-שירה: אָנָּא בְּקָרְאֵנוּ לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ - ה' שְׁמָעָה, ולסירוגין: אָנָּא בְּרַחֲמֶיךָ עֲוֹן בִּצְעֵנוּ - ה' סְלָחָה. באופן מפתיע, בקשת הסליחה והרחמים נעשית בלחן עולז משהו, כאילו בטוח המתפלל שתפילתו נענית והסליחה מובטחת.