ידי רשים - ר' יהודה הלוי

הפכו לדף הבית	English
לחיפוש מתקדם

מאגר הפיוטים

מדריך לעולם הפיוט


ידי רשים ר' יהודה הלוי ספרד מאה 11-12

יְדֵי רָשִׁים נֶחֱלָשִׁים		מֵהַשִּׂיג דֵּי כָפְרָם
אֲבָל בְּרוּחָם וּמַר שִׂיחָם		יְקַדְּמוּ אֶת פְּנֵי יוֹצְרָם
עַם נִבְדָּל הוֹלֵךְ וְדָל		וְשִׂיחוֹ הוֹלֵךְ וְרָם
בְּהִוָּעֲדָם בְּבֵית מוֹעֲדָם		וּבִגְרוֹנָם רוֹמְמוֹת אֵל
לְהַקְדִישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב		וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

הֲלֹא אִם סָף דְּבִיר וָסַף		וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים
וּפָרֹכֶת וּמַעֲרֶכֶת		וּתְמִידִים וּמוּסָפִים
וְאֵין קְטֹרֶת וְכַפֹּרֶת		לְכַפֵּר עַל נִגָּפִים
קְדֻשַּׁת אֵל בְּיִשְׂרָאֵל		לְהִדַּמּוֹת לִשְׂרָפִים
וּמֵעָנְיָם בְּבֵית שִׁבְיָם		לְהוֹדוֹת אֵל נֶאֱסָפִים
וּמֵחַיִל אֶל חַיִל		יֵלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וְאֵל נוֹשֵׂא וְצוּר מַחְסֶה		אָז הָיִיתָ לָהֶם
עַל כְּרוּבִים וְכוֹכָבִים		הֲרִימוֹתָ דִגְלֵיהֶם
וּבְשִׁמְךָ מִמְּרוֹמְךָ		גּוֹנַנְתָּ יָהּ עֲלֵיהֶם
וּמַלְאָכִים נֶעֱרָכִים		שַׂמְתָּ נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם
רְאֵה עַתָּה כִּי חַתָּה		יַד מַלְכָּם וְחֵילֵיהֶם
וְזָר יְרָשָׁם וְהוֹרִישָׁם		הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל?

דְּרוֹר יְקוּשָׁה דְּרוֹר דּוֹרְשָׁה		מִזְּדוֹנִים וּמֵאֲדוֹנִים
אֱיָלוּתָהּ מְשֵׁה אוֹתָהּ		מִמַּיִם זֵידוֹנִים
וְאַל יֵקַל בְּעֵת מִשְׁקָל		זְכוּת אָבוֹת רִאשׁוֹנִים
וְיִפָּקֵד דַּל שׁוֹקֵד		לְדַבֶּר לָךְ תַּחֲנוּנִים
דּוֹר אֲבוֹתָיו וְכָל מֵתָיו		חַיֵּה בְּקֶרֶב שָׁנִים
לְהַשְׁקוֹתָם וְהַחֲיוֹתָם		הֱיֵה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל

הַמְבֹרָךְ בְּכָל מַעֲרָךְ		בֵּין בְּמַטָּה בֵּין בְּמַעְלָה
אֵשׁ וּמַיִם וְשָׁמַיִם		וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּלָה
יְעִידוּן עַל אֲשֶׁר פָּעַל		כִּי מָה רָם וּמַה נִּפְלָא
וַעֲבָדָיו וְצֹאן יָדָיו		לְדִינוֹ עוֹמְדִים סֶלָה
בְּיוֹם פָּקְדוֹ בְּנֵי חֶלְדּוֹ		תִּקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה
וּבוֹ יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְּלוּ		כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל

הטקסט לפי שירי הקדש לר' יהודה הלוי, מהדורת דב ירדן

על הפיוט

פיוט זה הוא 'אופן' המושר בראש השנה בקרב הקהילות הספרדיות. היום יש הנוהגים לשיר אותו לפני 'ברוך שאמר' בבוקר ראש השנה, ויש הנוהגים לומר אותו אחרי חזרת הש"ץ של שחרית. כאופן, הוא הופיע במקורו בסמוך לקדושת היוצר בתפילת שחרית. על כן שבחם של ישראל החוזר ומופיע בפיוט מתבטא בהיוועדם בבתי הכנסת להקדיש את ה'. אף סיום הפיוט במעלת האל בהתברכו הן על ידי העליונים, המלאכים וצבא השמים, הן על ידי התחתונים, ישראל, מהדהד אל הקדושה. נסיבות השירה הרחבות יותר, ראש השנה, אף הן חופפות על הפיוט ונוסכות בו את אימת הדין ואף את תעצומות התפילה המסורות בידי ישראל.
הפיוט מושר בפי החזן כאשר בתום כל בית חוזר הקהל ועונה בשירה - לְהַקְדִישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כך מתחדד ייעודו של הפיוט ונוצר חיבור בין אופן ביצוע הפיוט למלותיו, כפיוט שבו עם ישראל מקדיש את אלוהיו.

דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות

פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר

מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר

החיפוש באתר זה הוא בשיתוף