English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אל מלא רחמים על פי ר' יום טוב ליפמאן הלוי העליר
לזכרון קדושי השואה
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְרוֹמִים
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה
בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים
לְנִשְׁמוֹת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים
שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵי הָרוֹצְחִים וְנִשְׁפַּךְ דָּמָם
בְּאַווּשְׁוִיץ מַיְידַנֶק טְרֶבְּלִינְקָה
וּבִשְׁאָר מַחֲנוֹת הַשְּׁמָד בְּאֵירוֹפָּה
שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים
בְּכֹל מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיוֹת
עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם
בַּעֲבוּר שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם
אַחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם
נוֹדְרִים צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם
בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים
וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם
ה' הוּא נַחֲלָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם
וְנֹאמַר אָמֵן
 
על פי תפילת 'אל מלא רחמים' הראשונה שחוברה ככל הנראה בפולין במאה השבע-עשרה על ידי ר' יום טוב ליפמאן הלוי העליר
גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   תפילה לזכרון קדושי השואה ולעילוי נשמתם הנאמרת בטקסי זיכרון ובתפילות ביום השואה (כ"ז בניסן), ביום הקדיש הכללי (י' בטבת), ובמנהג חלק מעדות אשכנז גם במסגרת טקסי 'יזכור' הנערכים בתפילות יום הכיפורים, שביעי של פסח, שבועות ושמיני עצרת. נוסח התפילה משתנה לעיתים מקהילה לקהילה, אך הנוסחים כולם מבוססים על המבנה היסודי של תפילת 'אל מלא רחמים' הראשונה שחוברה ככל הנראה בפולין במאה השבע-עשרה לאחר פרעות ת"ח-ת"ט (1648-1649) על ידי ר' יום טוב ליפמאן הלוי העליר; נוסחים נוספים של תפילה זו הותאמו על ידי קהילות אשכנז לדורותיהן לא רק לזכר קדושי השואה, אלא אף לזכר קרובי משפחה שהלכו לעולמם, לזכר צדיקים שמתו על קדושת השם, לזכר חללי צה"ל, ועוד. יצוין כי מנהגי תפילה למנוחת נשמות הנפטרים התקיימו בתולדות ישראל אף זמן רב לפני פרעות ת"ח-ות"ט, ומתועדים לראשונה בספרות הגאונים (בבל, המאות השמינית עד העשירית).
בעיקרה מבטאת תפילה זו את האמונה היהודית בהישארות הנשמה לאחר המוות; המוות הוא כליונו של הגוף, בעוד הנשמה ממשיכה להתקיים. המתפללים מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיגן על נשמות קדושי השואה ויסוכך עליהן בכנפיו, תחת כסא כבודו – במידת האינטימיות העמוקה והקרובה ביותר השמורה לצדיקי ישראל שבכל הדורות. כדברי רבי אליעזר בתלמוד הבבלי (שבת קנב, ע"ב): "נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד, שנאמר 'וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים' (שמואל א כה, כט)".
בימינו מוכרת תפילת 'אל מלא רחמים' לציבור הרחב בישראל בניגון החזני, שאחת הדוגמאות לו היא זו הנשמעת כאן באתר.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום