|
|
| |
|
מן המיצר (מתוך ההלל)  תהלים
|
|
| מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ
| | ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַעֲשֶׂה לִי אָדָם
| | ה' לִי בְּעוֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי
| | טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בָּאָדָם
| | טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים
| | כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם
| | סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי. בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם
| | סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם
| | דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַה' עֲזָרָנִי
| | עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה
| | קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל
| | יְמִין ה' רוֹמֵמָה יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל
| | לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ
| | יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי
| | פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ
| | זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ
|
תהלים קיח, ה-כ
|
|
|
|
|
|
| |
|
| ||
| | פסוקים אלו הם חלק מההלל הנאמר בראשי חודשים ובחגים. הם לקוחים ממזמור התהלים האחרון הנאמר במסגרת תפילת ההלל, מזמור קי"ח. לאחר שבפסוקים הקודמים קורא המשורר ארבע קריאות הודיה לה' על טובו ועל חסדו, מספר המשורר על מה הוא מודה, ומתאר את המהפך שחל בחייו – מן המיצר אל המרחב, מהפך שקריאתו אל ה' היא שחוללה אותו. בעקבות מה שארע לו עם היוושעותו מחזק המשורר את אמונתו: מצד אחד הוא מדגיש את חסינותו בפני נזק ופגיעה של אדם, כאשר ה' עמו, ומצד שני, הוא יודע כי שום אדם, ואפילו אדם חשוב הוא, לא יוכל להעניק לו חסות שתשווה לזו שמעניק לו ה'.
קולו שלו כמי שחווה יסורים עולה בעת שהוא אומר - יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי...
| |
|
|
