| |
|
ציון תמתי (אם אשכחך)  מנחם מנדל דוליצקי
פולין - ארה"במאה 19-20 |
|
| צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָתִי
| | לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הוֹמִיָּה
| | תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יָפָתִי
| | עַד תֶּאְטַר בּוֹר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ
| | | לא אֶשְׁכָּחֵךְ צִיּוֹן לא אֶשְׁכָּחֵךְ תַּמָּתִי
| | אַתְּ, כֹּל עוֹד אֵחִי, תּוֹחַלְתִי וְשִׂבְרִי
| | וְעֵת הַכֹּל אֶשְׁכְּחָה אַתְּ שְׁאֵרִית נִשְׁמָתִי
| | וְצִיּוֹן, אַתְּ צִיּוֹן, תְּהִי עָלַי קִבְרִי
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| ||
| | שירו הידוע ביותר של מנחם מנדל דוליצקי (1856, פולין – 1931, ארצות הברית), משורר ציוני שזכה להערכה רבה בראשית ימיו בקרב משכילים ואנשי ספרות יהודיים באירופה, אך נשכח מלב כל באחרית ימיו בארצות הברית. שמו המקורי של השיר היה 'אם אשכחך', וברבות השנים הוא נודע יותר בשם 'ציון תמתי', על שם מילות הפתיחה שלו.
ואכן, דומה כי השם 'אם אשכחך' מתאים לשיר יותר: המשורר רומז לפסוקיו המפורסמים של מזמור 'על נהרות בבל' (תהלים קלז, ה-ו): "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי"; אולם מלבד החזרה על ההתחייבות הגלומה בדברי משורר התהלים, מוסיף הוא התחייבות נוספת - לזכור את ירושלים לא רק בחייו, אלא גם במותו: וְעֵת הַכֹּל אֶשְׁכְּחָה אֶת שְׁאֵרִית נִשְׁמָתִי / וְצִיּוֹן, אַתְּ צִיּוֹן, תְּהִי עָלַי קִבְרִי.
| |
|
|
