|
|
| |
|
יונתי תמתי  ר' יעקב אלישר
צפת-ירושלים 1817-1906 |
|
| יוֹנָתִי תַּמָּתִי | | קָרְבָה יְשׁוּעָתִי
| | תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי | | עַל הַרְרֵי צִיּוֹן
| | | עוּרִי מִשְּׁנָתֵךְ | | כִּי רַבָּה תִפְאַרְתֵּךְ
| | וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתֵךְ | | בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן
| | | קִרְבָתֵךְ אֲיֻמָּה | | דוֹדַיִךְ נְעִימָה
| | שֵׂעָר רֹאשֵׁךְ דָּמָה | | כְּפַלְגֵי מִצִּיּוֹן
| | | בַּת נְדִיבִים | | פִּצְחִי שִׁיר אֲהָבִים
| | לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים | | וּלְתִתֵּךְ עֶלְיוֹן
| | | אֶל נֹכַח פָּנָיִךְ | | אֶרְעֶה עֲדָרַיִךְ
| | וְאָשִׁיב שׁוֹפְטַיִךְ | | מֵאָחִיךְ הָאֶבְיוֹן
| | | יָשָׁר שְׁעֵה שַׁוְעָתִי | | וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתִי
| | אַל תִּבְזֶה אֶת תְּחִנָּתִי | | מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיוֹן
|
נוסח השיר על פי 'יצחק ירנן'
|
|
|
|
|
|
| |
|
| ||
| | פיוט חתונה במנהג לוב, מרוקו, וספרד-ירושלים. מחברו של הפיוט הוא ר' יעקב אלישר, הידוע גם בכינויו 'ישא ברכה'. ככל הנראה, נדפס הפיוט לראשונה בקובץ הפיוטים 'יצחק ירנן' (יצא לאור בירושלים בשנת 1854), שלפיו שרו את שירת הבקשות בבית-הכנסת 'קהל ציון' בעיר העתיקה בירושלים, באמצע המאה ה-19. הפיוט נדפס גם בקבצי הפיוטים שיצאו לאור לאחר מכן – 'ישמח ישראל' (1875) ו'יגל יעקב' (1885). בשלושת הקבצים האלו מופיע הפיוט במדור הפזמונים, במקאם פראחנק. לעומת זאת, בקובץ 'שירה חדשה', שאף הוא מחולק לשני מדורים – בקשות ופזמונים – נפקד מקומו של פיוט זה וייתכן כי אינו מושר כיום במסורת ספרד-ירושלים. במסורת לוב מושרים שלושת הבתים הראשונים של הפיוט ולאחריהם שלושה בתים שונים מהנוסח המוצג כאן, שלא ברור אם יצאו מתחת ידי המחבר. | |
|
|
