הבה נזכור ונכתוב את האסון הישן ונמנע את העתיד לבוא
הבה נזכור
ראו מה קורה בחברה
אנחות של כאב יוצאות מפי אחינו העולים
ואינן נשמעות. קיימות אך אינן נראות
שחורים אך שקופים
רק בעלי ההון אנשי השלטון התקשורת קיימים ונשמעים
זה עולם אחר, עולמם של חזקים
ואם אין לך קשר עם אנשי ההון – אין לך מה לעשות בארצך
האם זה חשוב שאתה טוב, או שרק הקשרים מועילים?!
הבה נלמד מהעבר, כי נראה שאנחנו קרבים לשם, חס ושלום
אם לא נגיד שלא יקרה שוב, אלא נזכור,
נעשה טובה ונמנע מעצמנו שמד
ה', מרדנו בחוקיך, סלח לנו אבינו שבשמיים
בתחנונים ובתפילה נקדם פניך
ומחרון אפך שוב ותפילתנו תגיע אל שעריך אנא, סלח נא
ותן לנו דרך לחזור אל חיקך
אתה רחום חנון וסולח לכל ילדיך
תרגום לעברית של שיר קינה ממסורת יהודי אתיופיה; תרגום: הרב יפת אלמו, עריכה: רבקה מרים
על הפיוט
שיר קינה במסורת יהודי אתיופיה, המושר בדרך כלל בתשעה באב. מחברה אינו ידוע. השיר קורא ליחיד ולחברה לעשות חשבון נפש ולא לעצום עיניים אל מול עוולות חברתיות וסבל הזולת. המחבר מזכיר ומזהיר שאותם מעשים הם שהובילו לגלות ולפירוד בעבר, לכן יש לזכור את העבר ולא לחזור שוב על אותן הטעויות. השיר מסתיים בתפילה ובתחינה למחילה ולסליחה מה'.
הביצוע שלפנינו מושר רובו ככולו באמהרית כאשר השורה מרכזית בשיר – הבה נזכרו ונכתוב את שקרה לנו – מושרת בעברית.
עקבו אחרינו בפייסבוק 
לא ידוע
