English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
ישנה בחיק תאוה ר' ישראל נג'ארה
צפתמאה 16
יְשֵׁנָה בְּחֵיק תַּאֲוָהמִתְּנוּמָתֵךְ עוּרִי
לִבְשִׁי עֹז אֲסִירַת תִּקְוָהמֵעָפָר הִתְנַעֲרִי
רַעְיָה הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ
וּבְשִׂפְתֵי חֵן שׁוֹרְרִי
חִכֵּךְ מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁוְחִשְׁקֵךְ עַז מֵאֲרִי
שַׂמְתִּיךְ כַּחוֹתָם עַל לִבִּילָנֶצַח לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ
אֶטְמוֹן אַהֲבָתֵךְ בְּחֻבִּיאֶשְׁאַף לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ
טָעַמְתִּי מֶתֶק שְׂפָתֵךְ
וַתְּהִי כִּדְבַשׁ לַחֵךְ
בֹּאִי נָא חֲסִי בְּצִלִּיוְגוּרִי תּוֹךְ חֶדְרִי
רָצְתָה נַפְשִׁי הוֹד דְּמוּתֵךְתִּזְרַח אוֹר כְּמוֹ סַהַר
וְתִפְאֶרֶת רוּם קוֹמָתֵךְדָּמְתָה לִבְרוֹשׁ וְתִדְהָר
הָסֵבִּי עֵינֵךְ מִנֶּגְדִּי
אֲשֶׁר כַּבָּרָק יִנְהַר
מֵאוֹר שֶׁמֶשׁ יָהֵללֹא תִכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי
אֲיֻמָּה מַרְאֵךְ הַרְאִינִיתִּדְמִי אֶל פֶּרַח שׁוֹשָׁן
וּשְׂפָתַיִךְ כְּחוּט שָׁנִיבָּהֶם נֶפֶשׁ תְּדֻשַּׁן
אֲשֶׁר יַבִּיט אֶל הוֹד יָפְיֵךְ
לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן
דָּם אוֹרְבִים חִצֵּי עֵינַיִךְבָּם מִלְחָמָה תִּתְגָּרִי
לִבַּבְתִּנִי בַּת נְדִיבִיםבְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ
רָנִּי פִצְחִי שִׁיר אֲהָבִיםיִשְׁלָיוּ אוֹהֲבַיִךְ
מַה נִּמְלְצוּ אִמְרֵי חִכֵּךְ
מַה יָּפוּ פְּעָמַיִךְ
עֲלִי אֶל הַדְרַת נְוָתֵךְבָּא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
 
נוסח השיר ע"פ זמירות ישראל, מהדורת פריס-חורב
גרסת הדפסה 		 
על הפיוט
   פיוט מאת ר' ישראל נג'ארה (צפת, המאה ה-16), מגדולי הפייטנים בכל הדורות, ואחד מסוללי הדרך של הפייטנות המאוחרת במאות השנים האחרונות. בצורה האופיינית ליצירתו של ר"י נג'ארה, ניתן לקרוא את השיר גם כשיר אהבה לכל דבר, ללא משמעויות סמליות, המוזיקאי ערן צור חיבר לחן משלו לפיוט, אותו ביצע לראשונה במסגרת מופע שהוקדש לשיריו של ר"י נג'ארה.
הפיוט, מתחילתו ועד סופו, נאמר מפי האוהב אל אהובתו. האוהב הוא האל בכבודו ובעצמו, הפונה אל כנסת ישראל בדברי אהבה וחיבוב, משבח אותה על יופיה, על עיניה, על קולה, אומר לה כי דמותה חקוקה בליבו לנצח - "שַׂמְתִּיךְ כַּחוֹתָם עַל לִבִּי / לָנֶצַח לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ", ורומז לאמור במגילת שיר השירים (ח, ו): "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה... וכדרכו של ר"י נג'ארה, ביטויים וצירופי-לשון רבים שמקורם בשירת החשק העברית של ימי הביניים, מאות שנים לפניו, הופכים אצלו מחול לקודש.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום