על השיר אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
קאל אבן יוסף ר' שלום שבזי
תימןמאה 17
קַאל אִבְּן-יוּסִף: יַא ד'וּ אלְעֻלַם אַסְתַעְלַמוּ תַפְתַוְן סֻאַלַאתִי, בִּקַלְבֹּן מֻחְכַּמוּ
[אמר בן-יוסף: אתם אנשי המדעים, התדעו לפתור את שאלותי, בלבב מחוכם?]
עַן קַצְר מִן גַוְהַר, בִּנַאהוּ מֻנְַטַ'מוּ הוּ צַנְעַת אַלְמַוְלַא, מְזַכְרַף מֻפְכַמוּ
[על אודות היכל אבני חן, בניינו משוכלל הוא מלאכת האדון, עשוי משׂכית ומחוטב]
אַרְכַּאנַהוּ סַבְּעַהּ וְעִשְׁרִין נֻצֻבַּת סִיד אַלְכַלַאיִק פִיהּ, בְּנוּרֹן מְֻעְְַמַַּמוּ
[עמודי יסודותיו שבעה ועשרים הוקבעו אדון הברואים בו, בְּאוֹר מעוטר]
וְעַן כִלְקַת אַלְעַאלַם, ד'וּ אלְקַצְר סַאבִּקוּ בִּאַלְפַיְן אַעְוַאמֹן, מְגַ'לַּק מֻבְּהַמוּ
[ועל אודות בריאת העולם, שבעל ההיכל קדמוֹ באלפיים שנים, חתום וסתום]
לַהוּ כַמְסַת אַבְּוַאבֹּן, חַוַאגִז מֻפְתַּחַהּ חַוַאלַיְהֻמַא אַלנּוּר, פַלַא קַד אַטְ'לַמוּ
[לו חמישה שערים, מסכים פתוחים סביבותיהם האוֹר, מעולם לא החשיכו]
תַ'לַאתַ'הּ וְכַמְסִין פִיהּ, רַוַאשִׁן אַנְתַהִת וַתַנְצֻ'ר חַוַאלַיְהַא, גַ'מַאמֹן מֻחְוַמוּ
[שלוש וחמישים יש בו, ארובות נשלמות ותביט סביבותיהן, עננים חופפים]
וּמַן יַפְתִּנִי עַן קַצְר אַכִר מְֻתְ'לַתֹ'ן תַ'לַאתִ'ין מִכְזַאן פִיהּ, בְּחִצַּהּ מֻפְהַמוּ
[ומי ישיבני על אודות היכל אחר משולש שלושים אוצרות יש בו, במִכסָה מבואר]
וַארְבַּע קַנַאדִילֹן תֻנִיר פִי גַמְעַהוּ חַאטַת מַסַאכִּנְהוּ, פַלַא קַד אַעְתַמוּ
[וארבע עששיות דולקות בכולו מקיפות את משכנותיו, מעולם לא האפילו]
סַבְּע אִסְטַוַאנַאת פִיהּ, בְּתַחְכִּים בֻּסֻטַת תַ'לַאתַ'ת אַסְוַארֹן, בִּפַכְרֹן מֻעְטַ'מוּ
[שבעה חרוטֵי גליל יש בו, בתושייה נפרשׂו שלוש מחיצות, בתפארה עצומה]
וְחַאזַת נֻפוּס אַלְחוּרִיִּין תִלְךּ אַלְקֻצוּר בְּפַיְצֹ'ן מִן אַלְכַאלִק, וְנוּרֹן תֻרַאדַמוּ
[ונחלו נפשות השלמים את ההיכלות הללו בשפע ובאוֹר בלתי פוסקים מאת הבורא]
וְחַיַּא אלַּדִ'י יַפְתִי, בִּמַא לַד' כַאטִרִי עַרַפְתְ אַנֹּהּ גִיד, וּבִּאלְעִלְם אַכְּרַמוּ
[וברוך מי שישיבני על מה שחָשַׁק שׂכלי אזי אדע כי הוא אדם נבון, ובמדע נכבד]
יַא רַבּ, אִרְחַם סִי"ן אַלִ"ף לַא"מֹן וּמִי"ם אַסְאַלְךּ פִי פַצְ'לַךּ, וּמוּסַא אלְמֻכְַּלַמוּ
[אנא האל, רַחֵם על סאל"ם אשאלך בחסדך, ובמשה המִתְדַּבֵּר]
אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה-נָּא  אָנָּא ה' הַצְלִיחָה-נָּא
 
תרגום השיר, ניקודו ופירושו – ד"ר אורי מלמד
גרסת הדפסה 		 
על השיר
   שיר לר' שלום שבזי, ששמו הערבי, סַאלֵם אִבְּן יוּסִף, משובץ בבית הראשון ובבית האחרון. השיר הוא מסוג 'נשיד', שיר פתיחה באירועי שירה במסורת בני תימן. בקהילת עדן שבדרום תימן נהוג לשוררו לפני החופה, בעיקר בשל מוטיב האור והנרות החוזר בשיר, המתקשר לנרות שאוחזים בידם המשוררים המסובבים את החתן והכלה. במרכז תימן נהגו בדורות האחרונים לשיר אותו במסיבת חנוכת הבית, בשל התיאורים הארכיטקטוניים השזורים בו.
השיר כתוב בצורה אלגורית, ולמעשה הוא עשוי כולו ככתב חידה, שהמשורר מפנה אותו לאנשי החכמה ומבקש מהם לפתור את החידות השזורות בו. לשיר ניתנו כמה פתרונות, וכאן הלכנו בדרכו של הרב עמרם קֹרח בפירושו 'עלמות שיר' [נדפס כבר לפני כן בפני עצמו. יוסף טובי]. לפי פירוש זה המשורר מדמה את השגות החכמים השלמים לשני הֵיכלות מפוארים ומעוטרים – ההיכל האחד הוא משל לתורת הנגלה, שעיקרו חמשת חומשי התורה, וההיכל השני הוא סמל לתורת הנסתר, שעיקרה הוא תורת הספירות. הרמזים בנויים על מספרים שונים המשמשים בצדדים שונים של התורה והקבלה. המסר העיקרי בשיר הוא שאין החכם שלם בחכמתו עד שיתיישב היטב בשני היכלי החכמה, כלומר יאחז בשתי החכמות – זו הנגלית וזו הנסתרת.
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום