Hebrew
     
   Melodies An Invitation to Piyut Piyut Archive
The Piyut Poetic Art Commentary In-Depth Look The Poet Personal Commentary Manuscripts and Early Printed Works Print
 
 
Sapri Tama Temima R. Saadia Ben Amram
Yemen17st Century
סַפְּרִי תַמָּה תְמִימָהסַפְּרִי נָגִיל בְּתֵימָא
בַּת מְלָכִים הַחֲכָמָהאָן מְקוֹמֵךְ סַפְּרִי לִי
עָנְתָה יוֹנָה סְעַדְיָהלִי בְּפַלְטֵרִין עֲלִיָּה
וַאֲנִי תּוֹךְ לֵב אֳנִיָּהבַּיְּפִי עוֹטָה מְעִילִי
דִלְּנִי יַא צַאח הַיַּאדִלְּנִי פַאנַא גְבִּיַּא
[הדריכני הו ידיד מהרההדריכני כי אני חסרת דעת]
וִאפְהַם אפְהַם לַא תַּעַיַּאאַיְן טַרִיק אַטְלֻבּ כְלִילִי
וְהָבֵן הָבֵן אל תתרשלהיכן הדרך אבקש את ידידי]
יַא מֻסַמַּא לֻבַּ אלַאלְבַּאבּוִאפְתְּחִי יַא צֻנַּה אלְבַּאבּ
[הו הקרויה לב הלבבותופתחי הו השמורה את הדלת]
אַן פִי אלְבֻּסְתַּאן אַטְיַאבּדַא כֻּרוּם דַא שַׁהְדּ חַאלִי
[כיוון שבגן מיני בשמיםאלו כרמים, וזה דבש מתוק]
הָרְשׁוּת בֶּאֱמֶת נְתוּנָהלָךְ שְׁלוֹמַת הַחֲתֻנָּה
אַל יְסִיתֵךְ צָר מְמֻנָּהבַּת וְאַל יַשִּׂיג גְּבוּלִי
בַּחֲרִי מִבְחַר מְקוֹמוֹתהֵיכְלֵי שֵׁן הַפְּנִימוֹת
וַעֲלִי מִתּוֹךְ תְּהוֹמוֹתוּשְׁמְעִי תַמָּה לְקוֹלִי
נַעֲלֶה הַר הָעֲבָרִיםנִשְׁכְּבָה יַחַד חֲבֵרִים
מִבְּלִי מַגַּע בְּשָׂרִיםשָׁם וְיִיטַב לָךְ וְגַם לִי
עֵץ פְּרִי הָדָר בְּגַנִּיוַעֲסִיסִי שָׁם וְיֵינִי
קַבְּלִי מִתּוֹךְ יְמִינִיכּוֹס אֲשֶׁר נִמְזָג בְּחַר לִי
מִבְּאֵר שֶׁבַע צְאִי לָךְוּזְנְחִי יַנְשׁוּף וְשָׁלָךְ
וַחְכְּמִי בִּינִי בְּשֶׁלָּךְמִיְּמִין אַל תַּשְׂמְאִילִי
רַחֲצִי טִנּוּף הֲסִירִיעֵת עֲלוֹת שַׁעַר חֲצֵרִי
קַדְּשִׁי אֶת הָעֲשִׂירִיגַּם תְּנִי חַלָּה וְאִכְלִי
מַעֲדַנִּים הַמְּתוּקִיםנֶחְלְקוּ שָׁלֹשׁ חֲלָקִים
זֶה בְּזֶה הֵמָּה אֲדוּקִיםסוֹד מְכֻסָּה הוּא וּפֶלִי
וְהַלְלוּיָהּ
 
נוסח השיר לפי צמח קיסר, דיוואן צרור המור
Print
 
stop play
  
על הפיוט   
   פיוט במנהג יהודי תימן, פרי עטו של ר' סעדיה בן עמרם, משורר שפעל ככל הנראה בראשית המאה ה-17, ואשר מיוחסים לו כמה פיוטים נוספים – למשל פיוט ההבדלה 'לנר ולבשמים'. לעומת פיוטים אחרים שחתימתם 'סעדיה' בלבד, החתימה בפיוטנו מלאה יותר – 'סעדיה בן עמרם' – ובכך מקלה על זיהויו של הפייטן. כפיוטים תימניים רבים אחרים משלב פיוטנו מחרוזות בעברית ובערבית.
הפיוט מתאר, ברובו, את דברי המשורר לנפשו. בטורים הבודדים המתארים את דבריה אליו, היא מצטיירת כמי שמשתוקקת אמנם למרומים, נכספת לשוב למקורה האלוהי, אך בה בעת סובלת מחוסר ידיעה של הדרכים הראויות העולות מעלה מעלה. מצב זה מניח את התשתית לניסוח מחודש ומשוכלל של יחסי גוף ונפש – נושא העולה במסורת הפיוט לדורותיה – שכן אל מול הניגוד הקוטבי הקונבנציונלי בין הגוף החומרי והנפש הרוחנית, מעמיד פיוטנו מערכת משולשת הכוללת בתוכה מלבד הנפש והגוף גם את הדעת, או ליתר דיוק, את השכל המדריך את הנפש במסעותיה. לא הגוף הוא המגביל אותה – אדרבה, בפיוטנו פזורים כמה היגדים חיוביים ביחס לגוף – כי אם התשוקה הלא-מעובדת שלה עצמה. זו תבוא על פתרונה, אך לא בהתנתקות הנפש מן הגוף ומן השכל, כי אם בהתמזגות עִמם ובהפנמת ערכיהם. הם, מצדם, יודעים היטב כי בדבר אחד נהנית הנפש מעליונות עליהם – לה נתונה היכולת להמשיך הלאה, לעולם שכולו טוב, בעוד עליהם נגזר, כמשה רבנו בשעתו, להתבונן בארץ המובטחת ולא לבוא עדיה.
   


Home | Piyut Archive | Introductions | Khilot Sharot
Weekly Piyut | 12 Select Piyutim | Send A Piyut | What's New
Links | Events | Contact Us | About The Site
Morfix All searches on site are done in cooperation with
© All rights reserved, Snunit (see terms of use)