English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
המבדיל בין קודש לחול לא ידוע
לחן: אשכנז-חזנות
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל חַטֹּאתֵינוּ יִמְחוֹל
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה
יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר
יוֹם אֲשֶׁר אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה
צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר עֲלֵי פְשָׁעַי עָבֹר תַּעֲבוֹר
כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבוֹר וְאַשְׁמוּרָה בַּלָּיְלָה
חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי
יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה
קוֹלִי שִׁמְעָה בַּל יֻנְטָל פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְּנוּטָל
שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה
הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לָיְלָה
קְרָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי
מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה
טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי
אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה
נַחְנוּ בְיָדְךָ כַּחוֹמֶר סְלַח נָא עַל קַל וָחוֹמֶר
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר וְלַיְלָה לְלָיְלָה
אֵל פּוֹדֶה מִכָּל צָר קְרָאנוּךָ מִן הַמֵּצָר
יָדְךָ לֹא תִקְצָר לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה
מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל
בֹּאוּ נָא עִם הַגּוֹאֵל קוּמוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה
מִימִינֵנוּ מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלֵנוּ גַּבְרִיאֵל
וְעַל רֹאשֵׁנוּ שְׁכִינַת אֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל לָיְלָה
תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב רַעֲנָן כְּגַן רָטוֹב
וּמֵה' יָבוֹא הַטּוֹב כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה
יְבוֹרַךְ הַבַּיִת הַזֶּה מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה
כִּי כֵן יְצַוֶּה אֱלֹהֵינוּ זֶה לְשָׁמְרוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה
הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמַיִם
יַרְאֵנוּ בְטוּב יְרוּשָׁלַיִם וְלִמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    אחד הפיוטים המוכרים והנפוצים ביותר למוצאי שבת, ואולי המוכר ביותר. מרבית קהילות ישראל נוהגות לשיר אותו במוצאי שבת, בלחנים שונים ומגוונים.
אם נתבונן בפיוט לא נמצא בו כמעט זכר לשבת, או אף את המלה שבת. ואכן מעיקרו נועד השיר לתפילת נעילה של יום הכיפורים. אמנם, אם מתבוננים היטב בפיוט אפשר למצוא רמזים למוצאי שבת - פתיחת הפיוט היא לשון ברכת ההבדלה של מוצאי שבת, מבקשים - תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב וכן נוכחותו של אליהו הנביא, המקושר לפי המסורת למוצאי שבת, בולטת בפיוט. אולם נדמה כי ההסבר הוא עמוק יותר:
לקראת סוף יום הכיפורים, ברגעים האחרונים של ימי התשובה והסליחה, מבקש הפייטן מחילה לעוונותיו וגאולה. מדוע פיוט שנכתב ליום הכיפורים ועניינו הוא תשובה וסליחה הופך להיות לפיוט למוצאי שבת? מה בין יום הכיפורים למוצאי שבת?
השבת נקראת 'מעין עולם הבא' – בשבת אנו טועמים מן הטעם של חיי עולם הבא, חיים שאין בהם עבודה אלא נהנים מזיו השכינה. עם צאת השבת אנו שבים לימות החול, לזמן של עבודה – עבודת תיקון הנפש, ועל כן עם צאת השבת מבקש האדם מחילה ועמֵל על סילוק כל מסך המפריד בינו לבין האל.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום