English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
מעוז צור ישועתי לא ידוע
אשכנז
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ
אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ
רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה
חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ  יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה
דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי
כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ  אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי  וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה  קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים
חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    מעוז צור הוא הפיוט המזוהה ביותר עם חנוכה ובימינו הוא הפיוט המרכזי של החג. הפיוט חובר במאה ה-13 על פי לחן של שיר לכת עממי גרמני מאותה תקופה. הלחן הזה, הנלמד גם בגנים ובבתי הספר, הוא הלחן הידוע ביותר של הפיוט, ובימינו הוא מושר בפי כל הקהילות, אשכנזיות וספרדיות כאחת.
מעיקרו היה הפיוט מוכר בקהילות אשכנז השונות, שחלקן שרו אותו כפיוט יחיד לחנוכה. ההיכרות של הקהילות הספרדיות עם הפיוט התרחשה ככל הנראה בארץ, והוא מופיע בספרי הפיוטים שנדפסו בארץ החל משנות החמישים. חלק מהקהילות הספרדיות הצמידו לשיר לחנים של פיוטים אחרים מהמסורת, אולם בד"כ הלחן הזה לא מושר ע"י בני הקהילה.
הפיוט הוא מסוג הפיוטים ה'היסטוריים', בו עוקב הפייטן בצורה שירית אחר קורות עם ישראל בכל גלגולי הגלויות שעבר, מגלות מצרים, דרך חורבן בית ראשון, סיפור המן ונס פורים, החשמונאים מול היוונים ועד לגלות אדום, הגלות בה מצוי הפייטן, תחת עול האומות הנוצריות. הפייטן משבח ומהלל את הקב"ה הפודה אותנו מן הצרים המציקים בדורות השונים ומכל הגלויות הרעות ומסיים בבקשת גאולה מגלות אדום, היא הגלות הממושכת של ההווה של הפייטן.
יש הסוברים ש'מעוז צור' לא נכתב דווקא לחנוכה, אולם מכל המאורעות הנזכרים בפיוט, האירוע של חנוכה מודגש בהיותו מופיע בפזמון, או בבית הראשון. המצוקה המובעת בשיר ובקשות הישועה והנקמה באויבים נעוצות בזמן חיבור השיר – תקופת מסעי הצלב, שבה נשמדו קהילות שלמות בארצות אשכנז.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום