English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
ידיד נפש ר' אלעזר אזכרי
ספרד ירושליםמקאם: ראסטלחן משירת הבקשות
יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ
יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ
כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם
הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ
אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם
וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְ
כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ
אָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם
הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ
מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    אחד מהפיוטים הידועים והנפוצים ביותר, המושר בזמנים שונים במהלך השבת. את הפיוט חיבר ר' אלעזר אזכרי, מחוג מקובלי צפת של המאה ה-16, בן למגורשי ספרד.
הפיוט חדר במהירות אל מנהגי התפילה של הקהילות השונות, הספרדיות והאשכנזיות. הוא נתקבל הן כפיוט המושר לפני עלות השחר, המכין את הלב לתפילה וליום החדש, הן כפיוט המושר בנקודות זמן משמעותיות בשבת. כך למשל בקהילות אשכנז, בהן מושר הפיוט לפני קבלת שבת ובזמן סעודה שלישית (שבת אחה"צ), הנחשב לעת רצון מיוחדת. בקהילות הספרדיות הוא מושר הן כפיוט לפני תפילת שחרית, הן במסגרת שירת הבקשות, כל קהילה ומנהגיה.
הפיוט הקצר רווי כמיהה וכיסופים לקרבת ה'. מחבר הפיוט עצמו הגדיר אותו כ"בקשה על היחוד וחשק האהבה" ואף בחר לאקרוסטיכון של שירו את שם ה' המפורש. השימוש הרב בכינויי אהבה ובביטויי געגוע מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת ה' ולגאולה. הפיוט גם משקף את תפיסת עולמו של המשורר, שהיה דמות מיוחדת במינה. הוא ייסד בצפת אגודה שקרא לה בשם 'סוכת שלום', במטרה לעורר לתשובה ולדבקות בה'. הדבקות בה' היא זו שתוביל לתיקון המידות ולתיקון העולם ובאמצעות כך לשיבת ישראל לארצו ולגאולה השלמה. כיוון שהיה תלמיד חכם ומקובל הוא שיקע בשירו זה רבדים של פשט, מדרש וסוד.
הנוסח המובא כאן הוא על פי כתב ידו של המחבר עצמו, שנתגלה ביומן קבלי שחיבר והמצוי כיום בארכיון בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). הוא שונה מעט מהנוסח השגור בו נפלו שיבושים במהלך השנים. הבולט שבהם הוא החלפה של המילה "שפחת" במקור, במילה "שמחת". שיבוש נוסף נפל במלים 'אנא אלי מחמד לבי", ששובש ל"אנא אלי חמדת לבי" או "אלה חמדה לבי", שנתפרסם בתקופת קום המדינה כשיר של תנועות הנוער.
זהו אחד הפיוטים המולחנים ביותר בכל הקהילות, ספרדיות ואשכנזיות כאחת. כמעט לכל חסידות לחן משלה לפיוט ולעתים גם יותר מאחד. גם בימינו אנו מתווספים לו לחנים חדשים. אחד המוכרים שבהם הוא לחנם הוותיק של אהוד ושרה צוויג שנתפרסם בביצועה של עדנה לב בפסטיבל הזמר החסידי בשנות השבעים.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום