English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
אודה לאל (שימו לב על הנשמה) ר' שמעיה קוסון
ישראל ע"פ לחן פרס
אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵרבְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר
שִׂימוּ לֵב עַל הַנְּשָׁמָהלֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה
וְאוֹרָהּ כְּאוֹר הַחַמָּהשִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר בֹּקֶר
מִכִּסֵּא כָבוֹד חֻצָּבָהלָגוּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה
לְהַצִילָהּ מִלֶּהָבָהוּלְהָאִירָהּ לִפְנוֹת בֹּקֶר
עוּרוּ נָא כִּי בְכָל לַיְלָהנִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה
לָתֵת דִּין חֶשְׁבּוֹן מִפְעָלָהּלְיוֹצֵר עֶרֶב וָבֹקֶר
יִמְצָאוּהָ מְטֻנֶפֶתבַּעֲוֹנוֹת וּבְתוֹסֶפֶת
כְּמוֹ שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶתתָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
יִמְצָאוּהָ מְחֻדֶּשֶׁת [מְקֻדֶשֶׁת] [יִמְצָאָהּ מְקֻשֶׁטֶת]
בְּזָכִיוֹת וּבְתוֹסֶפֶת [בְּמִצְוֹת וּבְתוֹסֶפֶת/בְּטַלִית וְטוֹטֶפֶת]
כְּמוֹ כַּלָּה מְקֻשֶׁטֶתתָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
הַנֶּאֱמָן בְּפִקְדוֹנוֹיַחֲזִירֶנָּה לוֹ כִּרְצוֹנוֹ
אִישׁ לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹוַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר
קוּמוּ כִּי [לֹא] זֹאת הַמְּנוּחָהמִדַּת רַחֲמִים מְתוּחָה
שׁוּבוּ כִּי יָדוֹ פְתוּחָהלְכָל מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר
וְשֵׁנָה אַל תֶּאֱהָבוּלְהַקְדִישׁ לָאֵל אֱהָבוּ
הָבוּ לַה' הָבוּכָּבוֹד וְהָיָה הַבֹּקֶר
סָלּוּהָ כְּמוֹ עֲרֵמִים [עֲרוּמִים]נֶפֶשׁ בְּהֵמוֹת נִרְדָּמִים
יַעַן לְמִשְׁטַח חֲרָמִיםלְסֵדֶר עוֹלַת הַבֹּקֶר
וְהַחֲיוּ הָעֲנִיָּהיְחִידָה תַמָּה וּנְקִיָּה
וַאֲשֶר נַפְשׁוֹ לֹא חִיָּהאֵיךְ יִזְכֶּה לְאוֹר הַבֹּקֶר
נֹעַם ד' לַחֲזוֹתנִזְכֶּה וּבַשָּׁנָה הַזֹּאת
בִּשְׂמָחוֹת תַּחַת רְגָזוֹתבֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט מיוחד במינו המושר בזמנים שונים בקרב רבות מן הקהילות. המלים הקוראות לאדם למודעות עצמית ולשמירה על טוהר נשמתו מדברות לאדם באשר הוא, מעבר למקום ולזמן. אולי משום כך זכה הפיוט הזה לשלל ביצועים ולחנים, לא מעטים מהם בני ימינו אנו, כמו למשל זה של אהוד בנאי, של אביתר בנאי ושל אחרים נוספים.
הפזמון החוזר – ברון יחד כוכבי בקר – כמו גם המילה 'בוקר' החותמת כל בית בשיר - ממקמים את זמן ההתרחשות בפיוט בזמן של עלות השחר, תחילת היום. בהתאמה יפה לכך מושר הפיוט בחלק מן הקהילות (בבל) כפיוט השכמה, עוד לפני תפילת שחרית, או בשעות של לפנות בוקר כחלק משירת הבקשות (ארם צובה). משפחות רבות, ספרדיות ואשכנזיות כאחת, שרות את הפיוט במהלך השבת, במיוחד בשעות אחר הצהריים של שבת, הנחשבות לזמן חסד מיוחד ואז נוהגים לשיר בו שירי כיסופים וגעגוע.
מחברו של הפיוט הוא ר' שמעיה קוסון ולא ידועים עליו פרטים רבים. משערים שחי במאה ה-16 באיזור צפון אפריקה.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום