|
|
| |
|
שלום לך (לבן) דודי  ר' שלמה אבן גבירול
לחן: מוחמד וואהבי (אלג'יר)מקאם: כורד |
|
| שָׁלוֹם לְבֶן דּוֹדִי | הַצַּח וְהָאַדְמוֹן
|
| | שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת | רַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן
|
| | | לִקְרַאת אֲחוֹתְךָ רוּץ | צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ
|
| | וּצְלַח כְּבֶן יִשָׁי | רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן
|
| | | מַה לָּךְ יְפֵהפִיָּה | כִּי תְעוֹרְרִי אַהֲבָה
|
| | וּתְצַלְצְלִי קוֹלֵךְ | כַּמְעִיל בְּקוֹל פַּעֲמוֹן
|
| | | שָׁלוֹם לְבֶן דּוֹדִי הַצַּח וְהָאַדְמוֹן
|
| | שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת רַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן
|
| | | הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ | אַהֲבָה אֲחִישֶׁנָּה
|
| | עִתָּהּ וְעָלַיִךְ | אֵרֵד כְּטַל חֶרְמוֹן
|
| | |
 |
|
|
|
|
|
| על הפיוט |
|
| | פיוט שנכתב ע"י ר' שלמה אבן גבירול, מגדולי פייטני ספרד במאה ה-11. השיר מצוי כמעט בכל עדות ישראל השונות - אצל יהודי מרוקו הוא מופיע בשירת הבקשות של שבת וירא, ואצל יהודי בבל בסדר השירים לליל הושענא רבה, אולם בפועל זהו שיר המושר בכל העדות ובכל עת, שכן זהו שיר אהבה וגעגועים של הרעיה, כנסת ישראל, אל דודה, הקב"ה, הנשען על שיר האהבה הגדול של הדוד והרעיה - שיר השירים. הרעיה והדוד מנהלים פה דו-שיח, בו הרעיה כבר לא יכולה לחכות יותר והיא מאיצה בדוד כי יתגלה, יתקרב, ויגאלה ממקומה בגלות, ואילו הדוד ממתן את הרעיה, מבקש ממנה שתחכה לרגע הנכון, לעת אשר תחפוץ האהבה מעצמה. | |
|
|
