English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
לכה דודי ר' שלמה הלוי אלקבץ
חסידות מודז'יץלחן: האדמו"ר ידידיה שאול טאוב (1887
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּהפְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָדהִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָדלְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָהכִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָהסוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָהקוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָאוְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִילִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִיקָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִיכִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִיכְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה
לֹא תֵּבֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִימַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּיוְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁסָיִךְוְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְעָיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹקָיִךְכִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרֹצִיוְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִיוְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה
בֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּגַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּהבּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    'לכה דודי' הוא הלב והמרכז של תפילת קבלת שבת והוא מלווה את רגעי המעבר שבין ימי החולין המסתלקים לבין השבת הנכנסת ובאה. הפיוט נכתב בצפת של המאה ה-16 ע"י הפרשן וחכם הקבלה ר' שלמה אלקבץ ואומץ מיד עם כתיבתו ע"י מקובלי צפת של אותה תקופה, מה שתרם להתפשטותו ולקבלתו המהירה בכל קהילות ישראל ולכך שנתווסף לסידור התפילה, על אף שזה היה כבר סגור וחתום.
ל'לכה דודי' נודעת חשיבות מכרעת בהיווצרותה ובהתגבשותה של תפילת קבלת שבת כפי שהיא מוכרת לנו כיום, תפילה שנוספה לסידור התפילה רק במאה ה-16, בהשפעת מנהגי מקובלי צפת, שנהגו לקבל את השבת לבושי לבן וביציאה אל השדה, עם שירת מזמורי תהלים ו'לכה דודי'. היציאה לקראת השבת מקורה במסופר על ר' חנינא בתלמוד הבבלי (שבת קיט, ע"א): "רבי חנינא מיעטף וקאי אפינא דמעלי שבתא ואמר [היה ר' חנינא מתעטף עם חשיכה בערב שבת ואומר] 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה'. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר [ר' ינאי היה לובש בגדיו ערב שבת ואומר] 'בואי כלה בואי כלה'".
הפיוט כתוב ברבדים של סוד ושל פשט גם יחד, ומשום כך ניתן להבינו גם ללא הבנת כל הסמלים הקבליים הרמוזים בו. בלשון ציורית, עשירה בשיבוצים מקראיים, מצייר המשורר תמונה שבה הדוד – עם ישראל – יוצא לקראת הכלה – השבת- לקבל את פניה.
במהלך הדורות חוברו לפיוט מאות לחנים שונים, ויש מנהגים שונים בשירתו. במנהגים הספרדיים שרים את הפיוט כולו בעמידה עם הפנים כלפי מערב. במנהגי אשכנז שרים את הפיוט בישיבה ובבית האחרון עומדים ופונים למערב.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום