English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
צור משלו לא ידוע
ספרד ירושליםמקור הלחן לדינומקאם: חיג'אז
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי
שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר ה'
הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ רוֹעֵנוּ אָבִינוּ
אָכַלְנוּ מִלַּחְמוֹ (אֶת לַחְמוֹ) וּמִיֵּינוֹ (וְיֵינוֹ) שָׁתִינוּ
עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ
אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'
בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ
עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ
וּמָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ
חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וְאֱמֶת ה'
רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ
עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ
וּבֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ
רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'
יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא
וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ וּבִרְנָנָה (שָׁם) נַעֲלֶה
הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה
עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת ה'

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט המושר לפני ברכת המזון בסעודות השבת ברוב מסורות ישראל. ככל הנראה נכתב הפיוט בצפון צרפת, לא יאוחר מן המחצית השנייה של המאה הארבע-עשרה, ועד מהרה נתגלגל לקהילות שונות ברחבי העולם היהודי, ואף זכה למספר חיקויים. שירת הפיוט לפני ברכת המזון מוסיפה לתחושת החגיגיות המלווה את השבת ואת ברכת המזון בה.
השבת איננה נזכרת כלל בפיוט ולא מן הנמנע שבמקורו נועד הפיוט לשמש כהקדמה לברכת המזון בסעודת מצווה סתם, ורק לאחר מכן זוהה דווקא כפיוט לשבת. קשריו לברכת המזון, מכל מקום, ניכרים ביותר: שלושת הבתים הראשונים של הפיוט מכוונים כנגד שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון, הבית הראשון "הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ" כנגד ברכת "הזן"; הבית השני "עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה" כנגד ברכת "על הארץ ועל המזון"; הבית השלישי "רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ", כנגד ברכת "רחם על ישראל עמך". הבית האחרון המזכיר "כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת ה'", מכוונת אל הברכה על היין אחרי ברכת המזון, במסגרת "הזימון".
לא מעט לחנים וביצועים קיימים לפיוט הזה, בהם ביצועו המפורסם של אברהם פררה וגרסה בלדינו. ישנן קהילות, כמו בולגריה, אשכנז וחסידויות שונות, בהם קיימים מספר לחנים לפיוט.
פרט מעניין נוסף קשור ללחנו של הפיוט: בשנות השמונים של המאה העשרים נתגלה בכתב יד מתחילת המאה השש-עשרה תעתיק של תווי הפיוט, המתעד כנראה לחן יהודי מקורי, ולא לחן עממי-מקומי ש'הולבש' על מילות הפיוט; לחן זה נרשם על ידי מלומד נוצרי כפי ששמע אותו מפי יהודי או יהודים בדרום גרמניה של אותם ימים. ככל הידוע, זהו רישום התווים הקדום ביותר המצוי בידינו לזמירות שבת, ואחד הקדומים במסורת הפיוט בכלל.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום