Hebrew
     
   In-Depth Look An Invitation to Piyut Piyut Archive Quality Sound
The Piyut The Melody Artists and Rendition Traditional Background The Maqam Music Notes Print
 
 
Avinu Malkeinu Unknown
Ashkenaz – Frankfurt am Main
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְזֵרוֹת קָשׁוֹת
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרִיגֵנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּשְׁמַד מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רוֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאוּלָּה וִישׁוּעָה
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר זְכֻיּוֹת
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא אֲסָמֵינוּ שָׂבָע
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קוֹלֵנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמוֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקוֹם לְעֵינֵנוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ

Print
 
More Renditions
Play Pause Stop
על הפיוט
    הפיוט הקדום 'אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ ' מוכר כבר מתקופת התנאים, והוא נזכר בתלמוד הבבלי (תענית כה ע"ב). שם נזכרות שתי שורות מתוכו כנוסח התפילה שאמר ר' עקיבא בשנת בצורת. גם מצורת הפיוט ניכר שהוא קדום מאוד. צורתו, צורת הליטאניה, רווחה בעמים שונים והיתה קשורה בימי תחנונים מיוחדים ותהלוכות דתיות. הליטאניות היהודיות הידועות – הושענות, ופיוטי סליחה שונים, הן מצורות הפיוט הקדומות ביותר, אחרי השירה המקראית. יוסף היינימן, בספרו עיוני תפילה (עמ' 144) משער שצורתו המקורית שונה מהצורה שהוא נאמר היום. כיום נפתחות כל הבקשות בקריאה המשותפת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ". היינימן משחזר כי במקורו לאחר כל בקשה, שאותה השמיע שליח הציבור לבדו, ענה הקהל "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ " (עדות למבנה זה נשארה בדפוסי התכלאל של התימנים).
בימי הגאונים הורחב הפיוט, והוא מקובל בכל עדות ישראל בחילופי נוסחאות ובמספרים שונים של בקשות. הנוסח המובא כאן הוא הנהוג בקהילות אשכנז. הפיוט נאמר לאחר חזרת שליח הציבור בתפילות שחרית ומנחה של ראש השנה, יום כיפור והימים שביניהם, עשרת ימי תשובה. לשם הדגשת חשיבותו של הפיוט נוהגים בקהילות רבות לפתוח את ארון הקודש ולומר אותו בעמידה. במנהגים שונים נאמרים חלק ממשפטי הפיוט על ידי החזן, ולסירוגין, על ידי הקהל. רוב קהילות ישראל אינן אומרות פיוט זה בשבת, משום שיש בו בקשה על צרכי המתפללים. כשחל יום הכיפורים בשבת, נאמר הפיוט רק בתפילת נעילה. בשינויים קלים הוא נאמר גם בתעניות ציבור. (לפי א' כיטוב, ספר התודעה, והרב ע' שטינזלץ, הסידור והתפילה)
   


Home | Piyut Archive | Introductions | Khilot Sharot
Weekly Piyut | 12 Select Piyutim | Send A Piyut | What's New
Links | Events | Contact Us | About The Site
Morfix All searches on site are done in cooperation with
© All rights reserved, Snunit (see terms of use)

סמל אקום