הפיוט מונה בצורה פיוטית את י"ג עיקרי האמונה כפי שנוסחו ע"י הרמב"ם בפירושו למשנה. השיר חובר ע"י ר' דניאל בן יהודה הדיין מרומא, בן המאה ה-13, שחי בערך מאה שנים לאחר הרמב"ם. הפיוט זכה לתפוצה עצומה ונתקבל ברוב מנהגי התפילה של קהילות ישראל, הנוהגות לשיר אותו בסיום התפילה. על השיר נכתבו פרודיות והוא אף זכה לחיקויים רבים. האר"י ז"ל התנגד לאמירת שיר זה, בין היתר כיוון שלא הסכים לקביעת עיקרי אמונה כלל. משום כך בקהילות ישראל הנוהגות בסדרי התפילה שלהן ע"פ מנהג האר"י לא מצוי פיוט זה.